מעשה רקח על הלכות נדרים א:יט

לא חולין לא אוכל לך וכו'. ידוע דהראב"ד ז"ל השיג על רבינו דנראה דזיכה שטרא לבי תרי דלעיל וכן כאן פסק כר' יהודה דאית ליה מכלל לאו אתה שומע הן ולכך אסור ולקמן גבי חולין שלא אוכל לך פסק דמותר דאתיא כר' מאיר ומרן ז"ל הליץ בעד רבינו דלפום קושטא דמילתא כי קתני אסור לא מטעם מכלל לאו אתה שומע הן הוא אלא משום דממילא משמע וכו' ובהכי ניחא שלא נצטרך לדחוק ולומר שהסברוה הזה הוא משונה מכל סברוה שבגמרא דלא קיימי במסקנא והאי במסקנא נמי קאי וכו' ע"כ. אך עדין הדבר תמוה ממאי דאיתא בר"פ שני אמתני' דחולין שאוכל לך מותר דקאמר תלמודא טעמא דאמר חולין שאוכל לך הא אמר לחולין שאוכל לך משמע לא לחולין ליהוי אלא קרבן מני מתני' אי ר"מ הא לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן וכו' הרי דסתם תלמודא מפרש בפשיטות דכי אומר לחולין שאוכל לך הוי בכלל לאו אתה שומע הן ודלא כר"מ וזהו ממש הסברוה שאמרו בגמ' וכן הקשה הרב לח"מ ז"ל ותו קשיא לי דמרן ז"ל נסתייע מדברי רב אשי דמחלק בין אומר לחולין לאומר לא (ל)חולין דבאומר לחולין בשב"א תחת הלמ"ד א"א לאסור אלא מטעם מכלל לאו אתה שומע הן משא"כ לא חולין אין אנו צריכים לזה דפשטן של דברים מוכחי אנפשייהו וכו' ע"כ. וקשה טובא דמהגמרא הזאת משמע הפך זה דהרי אמרו בפירוש שלחולין משמע לא חולין וכו' והנה הרב לח"מ ז"ל רצה לזווג דעת רבינו עם התוס' והרא"ש והטור יו"ד סי' ר"ד דיש חילוק בין לא חולין בחול"ם ללא חולין בפת"ח וכו' ע"כ. ועכ"ז עדין הדבר קשה מאד דהעיקר חסר בדברי רבינו שלא מצינו שחילק בזה וכמ"ש הרב ב"ח שם וגם נראה שמכח זה מיאן הרב ב"י ז"ל שם להזכיר סברת רבינו עם סברת התוס' והרא"ש מפני שנתקשה כאמור לכך נראה יותר פירושו של מרן ז"ל ואף את"ל דסתם תלמודא ס"ל דלא אתיא כר"מ מ"מ כיון דרב אשי שהוא בתרא ומאריה דתלמודא מפרש לה הכי ואברייתא סמך ראה רבינו לפסוק כן מכ"ש לפי מ"ש מרן ז"ל לקמן דבלשון שנוטה לקולא יותר יש לסמוך עליו אף ע"פ הכלל דסתם נדרים להחמיר וכו' ה"נ כיון שהלשון מצד עצמו מוכח אנפשיה דלאיסורא קמכוין כי קאמר לא חולין וכו' פשיטא דלכ"ע אסור ואף ר"מ מודה בה ודו"ק ולקמן הל' (י"ב) [כ'] יתבאר עוד:

וכן אם אמר הקרבן שאוכל לך וכו'. מרן ז"ל ציין ממתני' דפ"ק, הקרבן כקרבן קרבן שאוכל לך וכו' ושוב כתב ובפ"ב תנן קרבן לא אוכל לך הא קרבן לא אוכל לך לא קרבן לא אוכל לך מותר כך נראה שהוא גירסת רבינו והר"ן ודלא כספרים דגרסי גבי הא קרבן שאוכל לך וכו' ע"כ. ודבריו תמוהין דבין הר"ן ובין רבינו ז"ל גרסי להדיא הא קרבן שאוכל לך וכו' ועיין הרב לח"מ (כאן חסר מחמת שבלה) והם דברים תמוהים בפרט למ"ש בב"י ע"ש גם שם כתב דרבינו לא פסק כרב בההיא דלקרבן לך מפני שסתם מתניתין דפ"ב פליגא עליה ולכאורה קשה דהא משמע דההיא כר"פ אתיא וכן הושג מהתוס' יו"ט ז"ל ועם כי היה מקום לישבו מ"מ כאן בחר לו דרך אחרת כמבואר: