מעשה רקח על הלכות נדרים א:כ

חולין שאוכל לך וכו'. בס' כת"י קדמון מצאתי כתוב וז"ל יראה לי לפרש בכל הלכה זו פי' אחר כדי לפרש סוגיית ההלכה עם הברייתא ולא נצטרך להוציא שיטת הסברוה דהכא משיטת סברוה דעלמא וסברי נמי לא מתוקמא בהכי וכן תפרש דכי אמרינן סברוה לא בא להודיע שסברוה לומר דחולין שאוכל לך דתנן במתני' לא חולין ליהוי אלא קרבן בעי למימר דפשיטא דהכי הוא אלא הכי פירושו דסברוה דמתני' לאו ר"מ דמתני' ס"ל מכלל לאו אתה שומע הן משום דאמרינן דהכי בעי למימר לא חולין להוי אלא קרבן ור"מ לא ס"ל מכלל לאו אתה שומע הן אפי' בכה"ג שהוא לומר כן הביאו הברייתא אח"כ להודיע דהאי הסברוה לא מתוקמא בכה"ג ומתני' ר"מ דס"ל לר"מ בברייתא דאמר בלשון המשנה דהיינו לחולין שאוכל לך אסור דהכי משמע לא חולין ליהוי אלא קרבן ור"ל לא אמר ר"מ בכה"ג דלא אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן דבע"כ מדלא איירי אלא בשל חבירו ואמר דלא הוי חולין הילכך קרבן הוא וכי ס"ל לר"מ דלא אמרינן מכלל לאו וכו' היינו דמילתא דלא איירי כלל בשל חבירו שהוא רחוק לומר בו מכלל לאו דנכסי איניש בעלמא אתה שומע הן בנכסי דהאי גברא כגון שאמר שלא אוכל לך שהוא רחוק לומר דה"ק חולין להוי מה שאוכל מאיניש דעלמא אבל שאוכל משלך להוי קרבן ונ"ל שהרמב"ם ז"ל רוצה לפרש כן שפוסק כמו ר"מ דלחולין שאוכל לך דהרי בעי למימר לא חולין להוי אלא קרבן ומביא כל הברייתא דהיינו כחולין דתני לה ר"מ ואי ס"ל מתניתין ר"י היא ולא ר"מ היכי מזכה שטרא לבי תרי ע"כ. משערי נדרים לה"ר מרדכי בר יוסף זלה"ה: