מעשה רקח על הלכות נערה בתולה א:ג

המפותה וכו' אלא כותב לה כתובה כשאר הבתולות. כ"כ הטור סימן קע"ז אך לא ידענו מנ"ל דהא כיון דבשעת הנישואין הויא בעולה אין כתובתה כשאר הבתולות אלא כאלמנה הו"ל לאחשובה דכתובתה מנה ונלע"ד פשוט דאם נאמר כן לקתה מדת הדין דא"כ מצינו חוטא נשכר דהרי בתולה היתה והוא פגם אותה ואיך נאמר שירויח עי"ז וראיתי להמש"ל ז"ל שנסתפק בזה וכתב דיש קצת ראיה לדברי רבינו מדתנן במתני' מה בין מפתה לאונס וכו' ולא קחשיב הא וכו' אלא ודאי דכתובתה מאתים כשאר בתולות אף שהנ"י ז"ל לא כתב כן ע"ע. שוב מצאתי ברייתא מפורשת שם דף ט"ל שנראה ברור שממנה הוציא רבינו דינו וז"ל תניא אידך אע"פי שאמרו אונס נותן מיד כשיוציא הוא אין לה עליו כלום כשיוציא מי מצי מפיק לה אימא כשתוציא היא אין לה עליו כלום מת יצא כסף קנסה בכתובתה רבי יוסי ב"ר יהודה אומר יש לה כתובה מנה במאי קמיפלגי רבנן סברי טעמא מאי תקינו רבנן כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה והא לא מצי מפיק לה ור"י ב"ר יהודה סבר הא נמי מצער לה עד דאמרה היא לא בעינא לך ע"כ. מבואר הדבר דלכ"ע במפותה שאין נותן קנס כשנושאה כתובתה מאתים דעד כאן לא אפליגו ר"י ורבנן אלא באונס שכבר נתן הקנס ועכשיו כשיוציא יתן מנה כבעולה דהך קנס אחר כדי שלא יצער אותה וכו' ורבנן לא חשו להא מלתא משא"כ במפותה דלית לן האי טעמא ולא קנס ודאי דכתובתה שלימה מאתים כדרך הבתולות כולן וגם דברי הנ"י ז"ל י"ל דל"ד קאמר דאגב אורחיה כתב כן תדע דלרבנן דקי"ל כוותייהו באונס אין לה כתובה כלל והוא כתב דכתובתה מנה גם בירושלמי אמרו תני ר"י כסף ישקול כמוהר הבתולות מגיד שהוא עושה אותן עליו מוהר ואין מוהר אלא כתובה כמד"א הרבו עלי מאד מוהר ומתן וכו' ע"כ. הרי דכתובת מפותה היא כמוהר הבתולות ממש כנז"ל: