מעשה רקח על הלכות כלים כה:יב

העושה כפה מן השאור וכו'. תמיה לי מילתא למה מרן ז"ל לא הראה לנו מקום דין זה והיא ברייתא מפורשת הביאה המל"מ ז"ל בחולין דף קכ"ט אך תמיה לי מפסקיו של רבינו דהך ברייתא הובאה בפסחים דף מ"ה ותנא קמא פליג עלה וסבירא ליה דלא בטלה אלא אם כן טח פניה בטיט כדברי רבי יצחק בר אשי אמר רב שם וכן פסק רבינו פ"ב דחמץ ומצה הל' ט"ו נמצאו פסקי רבינו סתרי אהדדי ואם נאמר דפסק כת"ק ולא פליג אלא לענין חמץ מפני שראוי לחמץ בה עיסות אחרות אבל לענין טומאה מודה הוא דביחוד וביטול סגי א"כ תקשי לאביי דאמר התם בחולין הרי אמרו כיפת שאור שיחדה לישיבה בטלה ולשון זה הם דברי ר' שמעון בן אלעזר התם בפסחים אם לא שנאמר דלעולם כת"ק הוא ונקט לשון זה לענין הדין אלא דאכתי קשיא לי דבפסח כיון דלא טח פניה בטיט חשיב אוכל וכמ"ש התוס' ז"ל וכיון שכן אין ראוי שתטמא במדרס ואמאי לא חילק רבינו כמו שחילק בבצק שבצדקי העריבה לעיל פ"כ הל' ט' ובדוחק י"ל שסמך וכו':