מעשה רקח על הלכות כלים כה:יח

סנדל של סיידין וכו'. כתב מרן ז"ל פ"ב דעדיות סנדל של סיידין ר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרים ופסק כר"ע משום דאמרינן בסוף פרק במה אשה דר' מאיר סבר כוותיה וכו' וא"כ הו"ל ר"ע ור"מ רבים ע"כ דברים תמוהים הם אלו חדא דבההיא דעדיות פ"ב תנן ג' דברים אמר ר"ע על ב' הודו לו ועל אחת לא הודו לו על סנדל של סיידין שהוא טמא מדרס ועל שירי תנור ד' שהיו אומרים ג' והודו לו ועל אחד לא הודו לו וכו' ע"כ הרי אין שם דחכמים חלקו עליו וכבר תפס עליו התוס' יו"ט ז"ל בזה דאדרבה מדקתני הודו לו ותנן לה בבחירתא זה די והותר לפסוק כוותיה גם מ"ש מההיא דס"פ במה אשה אם באנו לדין משם הויא תיובתיה שהרי א"ר הונא התם מאן הודו לו ר"מ ומאן [לא] הודו לו ר"י והיינו מתני' דהתם דאיפליגו ר"מ ור' יוסי בקב הקיטע ורבינו בפירוש המשנה שם ובחיבורו פי"ט דהל' שבת הל' ט"ו פסק דאין הקיטע יוצא בקב שלו והיינו כר"י ואיך כתב מרן דכיון דר"מ סבר כוותיה דר"ע הו"ל רבים ופסק כן הא איהו פסק דלא כר"מ גם מ"ש מרן דהו"ל רבים אין נראה דמריהטא דסוגיין התם משמע דשקולין הם וכן מצאתי בספר מקראי קודש ז"ל אף שדבריו מגומגמין עיין עליו והרואה יראה שלרבינו עצמו דבריו ופסקיו שרירין וקיימים שהוא נמשך אחר דברי רב יוסף דמייתי ממתני' דשפופרת הקש דפי"ז דכלים דאיפליגו בה ר"ע ור' יוחנן בן נורי ופסק בפ"ב הל' ד' כר"ע וכן לעיל הל' י"ב: