מעשה רקח על הלכות תלמוד תורה ו:י

תלמידי חכמים וכו'. בבבא בתרא דף ח' הכל לכריא פתיא אפילו מרבנן ולא אמרן אלא דלא נפקי באוכלוזא אבל נפקי באוכלוזא רבנן לאו בני מיפק באוכלוזא נינהו ופירש רש"י לכריא פתיא חפירת בור לשתות מים וכו' אפילו מרבנן שהכל צריכים למים. דלא נפקי באוכלוזא שאין הן עצמן יוצאים בהכרזה לחפור אלא שוכרין פועלים ע"כ והתוספות שם כתבו דר"ח פירש כריא פתיא להסיר גבשושית רחוב העיר ע"כ ורבינו ז"ל דקדק לכתוב אינן יוצאין בעצמן כלומר דלשכור אחרים בעדם הן הכי נמי דגם הם חייבים אמנם ממ"ש ז"ל בבנין וחפירה נראה שאינו מפרש לא כפירוש רש"י ולא כפירוש ר"ח וצריך טעם למה ולא עוד אלא שממ"ש וכיוצא משמעותו אפילו דברים אחרים כיוצא באלו ובגמרא מוכח דכל מידי דלנטירותא קעביד פטרי רבנן מפני שתורתן משמרתן ולזה י"ל דכבר ביאר אחר זה דאין גובין וכו' ויש ליישב: