מעשה רקח על הלכות מכירה ז:ג

ואמר לו המוכר בא וטול מעותיך וכו'. לשון זה הוא מיותר גמור, אלא דבא לאשמועינן דדוקא באמר לו כן אינו חייב באחריותו, הא לאו הכי אפילו שחזר בו הלוקח חייב המוכר בגניבה ואבידה, ואין לומר אם איתא אדמפליג בין לוקח למוכר ליפלוג וליתני בדידה, בין אמר לו בא וטול מעותיך ללא אמר לו, אכן הדבר מבואר דא"כ היה צריך להאריך ולכתוב אח"כ דין חזרת המוכר, ולכך קיצר במובן. ולענין דברי הרב המגיד ז"ל כבר עמד עליהם הרב לח"מ ז"ל, וכתב שמצא נוסחא אחרת יותר נכונה עיי"ש, ובבית יוסף חו"מ סוף סי' קצ"ח הזכיר כל המחלוקת והסכים כדברי רבינו, והרב ב"ח ז"ל חידש דאם מסרב הלוקח לקבל המעות שאינו רוצה לקבלם כלל והמוכר אמר לו בא וקחם, שהוא פטור לכו"ע עיי"ש.