מעשה רקח על הלכות מכירה י:ה

אבל הגוזל והוחזק גזלן וכו'. הרב כסף משנה ז"ל הקשה על רבינו דפסק כרב הונא, ואיך פסק בזו כרב ביבי, ותירץ שני תירוצים ושבח להשי"ת שכיוונתי לדעת גדול בתירוץ השני, אלא שראיתי להפרי חדש בנימוקיו על רבינו שהקשה גם על התירוץ השני, דמנא ליה לתלמודא דרב הונא לית ליה דרב ביבי לאקשויי ליה מינה ע"כ, ולענ"ד הדבר מבואר מההיא דהכונס דף ס"ב [ע"א], דאמר ליה רב אדא בריה דרב אויא לרב אשי, מה בין גזלן לחמסן, אמר ליה חמסן יהיב דמי גזלן לא יהיב דמי, אמר ליה אי יהיב דמי חמסן קרית ליה והאמר רב הונא תליוה וזבין זביניה זביני, לא קשיא הא דאמר רוצה אני הא דלא אמר רוצה אני ע"כ. הרי מבואר דאי יהיב דמי לא שמיה גזלן וקנה לרב הונא, וזה היפך רב ביבי בודאי, דהא גבי גזלן קאמר מעות יש לו כלומר דמחזירין לו מעותיו מפני שלא קנה כלל ואפילו אמר רוצה אני במשמע, והפר"ח שם נדחק בתירוץ אחר עד שהעיד עליו שאינו מחוור. והרב ב"ח חו"מ סי' ר"ה כתב דרבינו לא הוה גריס לא הקושיא ולא התירוץ שבגמרא ע"כ, ולענ"ד נראה דהתירוץ השני של הרב כ"מ עיקר, וכן נוטין דברי המגיד ז"ל שהזכיר על דברי רבינו ההיא דפרק הכונס עיין עליו.