מעשה רקח על הלכות מעשה הקרבנות יח:יא

שני שעירי יום הכיפורים וכו'. ידוע מ"ש הראב"ד מהברייתא דיומא דף ס"ב ודברי רב חסדא וכתב דשמעתא דזבחים הטעתו ומרן ז"ל כתב הגירסא בזבחים לה' לרבות שעיר המשתלח דלפי גירסא זו פסקו של רבינו מכוון עוד כתב מרן ז"ל דההיא דיומא עד שלא הגריל י"ל דלמאי דמסיק בזבחים צריך לשנויי דתנא לוידוי הגרלה קרי ליה ע"כ. ולכאורה אין קיום והעמדה לדברים אלו דא"כ כי פריך התם עד שלא הגריל עליהם חייב על שניהם למי חזו ומתרץ רב חסדא הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ ופי' רש"י למוסף היום ע"כ ואי אמרת בשלמא דהגרלה ממש קאמר אתי שפיר דכיון שעדיין לא הגריל לא נתקדשו לענין זה וחזו למוסף היום אלא אי אמרת דהך הגרלה היינו וידוי כדברי מרן ז"ל מאי פריך למאי חזו ומאי מתרץ ר"ח הא כיון שהגריל עליהם חזו שפיר למצותן ובשעיר המשתלח משום דאכתי לא התודה ראוי להבאה קרינן ביה. וראיתי להרב לח"מ והרב חיים אבועלפיה בס' עץ החיים ובס' מקראי קודש דף קל"ד שהניחהו בצ"ע. ולענ"ד אי אפשר לסבול קושיא כזו על מרן ז"ל בפרט שכבר ראה דברי הראב"ד ז"ל שהזכיר זה אשר על כן נראה דכוונתו דאה"נ דההיך דיומא הבינו בגמרא הדברים כפשטן ולכך הקשו למאי חזו וכו' אמנם לדעת רבי מני בסוגיא דזבחים דמחלק בקודם וידוי לאחר וידוי לדידיה אותה ברייתא מתפרשת דהגרלה דקאמרה היינו וידוי שהוא העיקר ואף שכבר הגריל אינו מעכב לשלח יוכשרו לקרבן ואז לא הוה בעי תלמודא למאי חזו וכו' ולא תקשי כמו שהקשה הרח"א ז"ל דהיכי שבק ר"ח דהוא בתרא ומארי דתלמודא די"ל דר"ח לא נחית אלא לתרץ הקושיא דלמאי חזו משא"כ הא דרבי מני דנראה דבא לפסק הלכה לתרץ המשנה עם הברייתא וגירסא זו שהזכיר מרן מתיישבת שפיר דרמו הברייתות אהדדי לענין דינא משא"כ לגירסת רש"י דהרומיא היא בדרשת הפסוק דאין דרך התלמוד להקשות ורמינהי על דרשת הפסוק דורמינהי ידוע שהיא קושיא חזקה.

שוב ראיתי בס' צרור החיים ז"ל שעמד על דברי הרב לח"מ ז"ל והקשה עוד לגירסא זו של מרן ז"ל מההיא ברייתא דיומא דף ס"ג דדרשה להדיא דלה' להוציא שעיר המשתלח דפטור וכן בתמורה דף ו' עיי"ש ואיך תתיישב גירסת רבינו דלה' אתי לרבות הא ודאי הסוגיאות פליגי אהדדי וסיים דודאי צ"ע טובא עיין עליו. ולענ"ד נראה אף שלכאורה הדבר תמוה מ"מ אחר העיון קצת אין כאן קושיא וזה דלפי מאי דתנן בזבחים וכן שעיר המשתלח שהקריבן בחוץ פטור שנאמר ואל פתח אהל מועד לא הביאו וכו' אתו אינך ברייתות כהך מתני' לפטור המקריב שעיר המשתלח בחוץ והיינו לאחר וידוי כמסקנא דרבי מני והא דדריש מלה' להוציא שעיר המשתלח ובהך ברייתא דזבחים דריש לרבות כפי גירסת רבינו אין זה פלא ע"פ דברי רבא התם ביומא דקאמר התם מעניינא דקרא והכא מעניינא דקרא התם ואל פתח לרבות לה' להוציא הכא דאשה להוציא לה' לרבות ע"כ ולפי החילוק של רבי מני כי דרשינן התם לה' להוציא היינו אחר הוידוי דאז ודאי אינו ראוי ללפני ה' כלל וכי דרשינן בהא דזבחים לה' לרבות דהיינו קודם הוידוי וטעמא מפני שדרשנו ואל פתח אהל מועד להוציא וקרוב לזה מצאתי להרב קרית ספר ז"ל פרשת אחרי מות עיין עליו: