מעשה רקח על הלכות שבת ט:ז

הגוזז צמר וכו'. תוספתא פ"ט כדברי רבינו זולת בין חי בין מת שכתב ז"ל שלא הוזכר שם וראויים הדברים למי שאמרן.

וכמה רוחב הסיט. פירוש פשוט וכ"כ הרב המגיד ז"ל ואיתא בשבת דף ק"ה שיעור המלבן והמנפץ והצובע והטווה כמלא רוחב הסיט כפול ואיפליגו רב יוסף ור' חייא בר אמי בשיעורו ופסק רבינו לקולא משום דאין לחייב כי אם בראיה ברורה עיין להרה"מ ז"ל ובפירושו להמשנה כתב שהסיט כפול הוא שליש הזרת יעו"ש וכאן דנחית לפסק ההלכה פסק לקולא כדעת גאונים אחרים עיין עליהם.

התולש כנף. שם דף ע"ד ברייתא ואמר רבי שמעון בן לקיש עלה תולש חייב משום גוזז.

הטווה את הצמר מן החי. שם כדברי רבינו ופריך והתניא שטוף בעזים וטווי בעזים אלמא טויה ע"ג בהמה שמה טויה ומתרץ חכמה יתירה שאני ופי' רש"י כדכתיב וכל אשה חכמת לב אבל להדיוט אין דרכם בכך והוי כלאחר יד ע"כ. והתוס' כתבו דהעושים אותם בטלה דעתם אצל כל אדם כדאמרינן בהמצניע גבי אנשי הוצל וכו'.