מעשה רקח על הלכות שבת ו:כ

הנותן איגרת וכו'. פ"ק דף י"ט ת"ר לא ישכיר אדם כליו לגוי בערב שבת ברביעי ובחמישי מותר כיוצא בו אין משלחים איגרות ביד גוי בערב שבת ברביעי ובחמישי מותר וכו' ת"ר אין משלחים איגרת ביד גוי ערב שבת אלא אם כן קצץ לו דמים ב"ש אומרים כדי שיגיע לביתו וב"ה אומרים כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה והלא קצץ א"ר ששת הכי קאמר ואם לא קצץ ב"ש אומרים וכו' והאמרת רישא אין משלחים לא קשיא הא דקביע בי דואר במתא הא דלא קביע בי דואר במתא ע"כ. ומדשקיל וטרי תלמודא בברייתא תניינא ומחלק בדלא קצץ בין דאיכא בי דואר לליכא מכלל דבליכא בי דואר נראה דבכל גווני אסור אפילו לשלחה קודם שבת ואם כן ממילא אידחיא הברייתא ראשונה דקתני ברביעי ובחמישי מותר אלא הכל תלוי בקצץ או בדאיכא בי דואר והיא דעת רבינו שלא הזכיר התר ברביעי ובחמישי אדרבא כתב דבאין אדם קבוע אסור לשלוח לעולם וכן דעת הרי"ף ז"ל שהשמיטה ועיין להר"ן ז"ל.

ומדברי רבינו נראה שהבי דואר הוא באותה העיר עצמה ומשם הוא שולח האיגרות לעיירות אחרות וכן הבין השלטי הגבורים אשר סביב הרי"ף ז"ל ושאר פוסקים זולתי מרן ז"ל שמכח קושיית דב"ה לחומרא פירש בו דרך אחר נאות וכתב עליו שהוא כפתור ופרח והוא דרך קרוב לפירוש רש"י ושאר מפרשים ז"ל דסבירא להו שהבי דואר הוא בעיר אחרת אשר לשם נשתלחו האיגרות ועיין להרלנ"ח ז"ל בתשובה סי' ק"ה שתמה על מוהר"י בן לב ותלמידיו שהבינו כוונת רבינו כפשוטו שהבי דואר הוא באותה העיר עצמה וס"ל דליתא אלא דרבינו מפרש כפירוש רש"י והטור ושאר פוסקים ודקדק הרבה בדברי רבינו יעו"ש ובשו"ת תומת ישרים סי' קצ"ו והרדב"ז סי' ע"ב הביאה הכנסת הגדולה או"ח סי' רמ"ז.