מעשה רקח על הלכות שבת ו:יט

לא יתן אדם וכו'. ממתניתין דף י"ז ב"ש אומרים אין מוכרין לכותי ואין טוענין עמו וכו' אלא כדי שיגיע למקום קרוב וב"ה מתירין ופירש ז"ל שם דב"ה דמתירין היינו כדי שיצא מפתח ביתו בלבד והיינו מ"ש כאן.

ולא ישאילנו ולא ילונו וכו'. קשה קצת דמה איסור יש בשאלה והלואה או מתנה בשלמא מכירה או שכירות יש לחוש שמא יאמרו שנשא ונתן בשבת ומקח וממכר אסור אבל הני מה איסור יש אף אם יעשנו בשבת והרב ב"י או"ח סי' רמ"ו כתב הטעם מפני שהרואה סבור שישראל צוהו להוציאו אמנם רבינו שכתב וכשיצא הכותי מביתו בשבת וחפץ ישראל בידו יראה כמו שהלווהו לכותי וכו' משמע שאין האיסור אלא מצד ההלואה או ההשאלה עצמה ולא ידעתי זה מנין לו.