מעשה רקח על הלכות שבת כו:יב

מנעל שע"ג האמום וכו'. שם דף קמ"א ורבינו לא חילק בין אם הוא רפוי או לא דסתמא התיר וכן משמע במסקנה התם גם הרב ב"י סי' ש"ח העתיק מנעל חדש דהיא היא ורש"י ז"ל פירש אמום פורמה והרב המגידבשם הרי"ף ז"ל פירש אמום דפוס של מנעל ע"כ. והיינו פירוש רש"י ז"ל.

מכבש וכו'. משנה כלשון רבינו ופירש שם מכבש הם שני לוחות שמשימין ביניהם הבגדים המכובסין מקופלין ואחר כך קושרין הלוחות ומהדקין אותן כדי שיתישרו הבגדים ויהא הקיפול נאה וכו' ע"כ. ורש"י ז"ל מפרש דשל כובסין אסור אפילו ליגע מפני שהוא עשוי לתקן הבגדים ותוחב בחזקה ומהדק והתרה שלו דומה לסתירה ע"כ. ורבינו מפרש משום מוקצה מחמת חסרון כיס ועיין להרב המגיד ז"ל.

והשלחין מותר לטלטלם וכו'. קצת קשה דמהגמרא דף מ"ט מוכח דשל בעל הבית אפילו עבודין מותר ורבינו לא התיר אלא שלחין שאינם עבודין וכמ"ש רש"י במתניתין שהוא מלשון והפשיט את העולה תרגומו וישלח דר"ל עור שאינו עבוד ויש ליישב דפסק כמעשה דאבא שלחה דוקא דמדהעיד רבי ישמעאל ברבי יוסי עלה בשלחין דוקא הלכה כמותו וכן פסקו ז"ל.