מעשה רקח על הלכות שבת כב:יג

הנוטל שער וכו'. עיקר דין זה כבר נתבאר בפ"ט דין ז' וט'. ומ"ש לפיכך וכו' שם דף כ' מבואר כדברי רבינו ורש"י ז"ל פירש שם אהלה שורש עפר ששמו אהל ע"כ. ומכאן יש ללמוד איסור הרחיצה בשבת בבורית שקורין סאבו"ן דהרי ממרח וממחק בהכרח שהוא אב מלאכה ופסיק רישיה דניחא ליה וכן כתבו הפוסקים ז"ל והוא פשוט ויש להזהיר העם על זה מאד כי שמעתי שהרבה בני אדם נכשלים באיסור זה.

בעפר לבונה. כן נמצא בספרי רבינו ושם בגמרא א"ר יהודה עפר לבינתא שרי ופי' רש"י כתישת לבינה ע"כ. וכן היא גירסת הרי"ף והרא"ש ז"ל אמנם הר"ן ז"ל כתב דרב האי גאון מפרש עפר לבונה הנקרא בערבי כנדר ע"כ. וזו היא דעת רבינו על פי האמור.

ועפר פלפלין וכו'. שם א"ר יוסף כוספא דיסמין שרי אמר רבא עפר פלפלי שרי ופי' רש"י כוספא דיסמין פסולת שומשמין. עפר פלפלי שחיקת פלפלין.

עירב דבר וכו'. שם א"ר ששת ברדא שרי מאי ברדא א"ר יוסף תילתא אהלה ותילתא אסא ותילתא סיגלי א"ר נחמיה בר יוסף כל היכא דליכא רובא אהלה שפיר דמי ע"כ. משמע דכוונת ר"נ ב"י דלא בעינן הרוב שאינו משיר אלא כל היכא דליכא רוב מהמשיר שפיר דמי וכן פסק הרב ב"י סימן שכ"ו ובנוסחאות ויניציאה כתוב בדברי רבינו אם היה הרוב מדבר שאינו משיר מותר לחוף בו ואם לאו אסור דמשמע כרב יוסף דבעינן רוב שאינו משיר דוקא אמנם הרב המגיד ז"ל מחק גירסא זו וקיים הגירסא שכתוב בה אם היה הרוב מדבר המשיר ודאי אסור ואם לאו מותר והוכיח מדברי רב נחמיה בר יוסף וכן נדפס באמשטרדם.