מעשה רקח על הלכות שבת כב:יד

אסור לראות במראה וכו'. שם דף קמ"ט וכת"ק וכן הבין הרי"ף והרא"ש ז"ל ואף דמחזי כגזרה לגזרה קבועה אטו שאינה קבועה ושאינה קבועה גופא אטו שמא ישיר בה נימין המדולדלין כבר אשכחן כיוצא בה ואמרו ז"ל דכולא חדא גזרה היא וכן פי' הרב ב"י ס"ס ש"ב.

אבל מראה וכו'. נתבאר שם שלא גזרו אלא בשל מתכת אכן מאי דקצת קשה דמשמע שהתירו של זכוכית אפילו שאין שום דבר המקיפו כנהוג בזמנינו שהמראות הם מוקפים מעץ מצוייר דהא לא חילקו בזה כלל וכן בדין דדומיא דשל מתכת שראויה להשיר בה נימין ואם כן למה לא נגזור גם בשל זכוכית וי"ל עמ"ש רש"י ז"ל של מתכת שא"צ להביא מספרים שהיא עצמה מגלחת השער ע"כ. משמע שאותה של מתכת היו רגילין לעשותן חלקים הרבה ויש לחוש שישתמש בה במקום תער דהיא היא משא"כ הזכוכית דאף שהיא ראויה מצד עצמה אין דרך להשתמש בה במקום תער דבקל יחתוך הבשר ולכך התירוה להדיא ועיין להרשב"א שם שהביא דברי הר"מ בר יוסף ז"ל להתיר גם בשל מתכת לדעת הת"ק ועיין עוד להר"ן ז"ל והרב ב"י שם. ודע שבתוספתא פי"ד איתא אין רואין במראה ואם היתה קבועה בכותל מותר ע"כ.