מעשה רקח על הלכות שבת יד:יז

נעץ קנה וכו'. שם דף ז' ופי' רש"י דלא בעינן הנחה על גבי מקום ד' ברה"י וכו' והרב המגיד ז"ל הקשה על רבינו דלמה לא ביאר זה בפי"ג דברה"י לא בעינן מקום ד' על ד' ע"כ. ואפשר דרבינו ס"ל דכיון דאחשביה למקום ההוא מחשבתו משויא ליה מקום כדאמרינן גבי זרק בפי כבשן או בפי הכלב וגם התוספות שם דף ח' ד"ה אמר אביי כתבו דגם ברה"י בעינן ד' על ד' עיי"ש ועיין מה שכתבתי בפי"ג שם ולעיל דין ח' בשם הרשב"א ז"ל.

אילן שהוא עומד וכו'. שם דף ח' הכא באילן העומד ברה"י ונופו נוטה לרה"ר דרבי סבר אמרינן שדי נופו בתר עיקרו ורבנן סברי לא אמרינן שדי נופו בתר עיקרו ופי' רש"י ונופו נוטה לרה"ר וזרק מתחלת ד' לסוף ד' ונח אנופו ע"כ. ומכאן מבואר שיש לגרוס בדברי רבינו שאין הנוף הולך אחר העיקר כדעת חכמים דפסק כוותייהו ובנוסח אחר וגם בהגה כתב יד כתוב שאין הנוף הולך אלא אחר העיקר ואיני יודע לכוין גירסא זו כלל דהרי רבינו פסק לפטור ורבי דסבר דהנוף הולך אחר העיקר הוא מחייב ודו"ק.