מעשה רקח על הלכות שבת יג:ב
Maaseh Rokeach on Sabbath 13:2 · מעשה רקח על הלכות שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →ידו של אדם וכו'. שם אמתניתין דפשט העני וכו' פריך אמאי חייב והא בעינן עקירה מעל גבי מקום ארבעה וליכא ושקיל וטרי תלמודא טובא ומסיק אלא אמר רבא ידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה וכן כי אתא רבין א"ר יוסף וכו' וקשיא לי דאמאי איצטריך לטעמא דידו של אדם חשובה וכו' תיפוק ליה משום דמחשבתו משויא ליה מקום כדאמרינן התם דף ק"ב גבי היה אוכל וכו' ופריך והא אין דרך הוצאה בכך ומתרץ כיון דקמכוין מחשבתו משויא ליה מקום ופסקו רבינו בדין שאחר זה וי"ל דשאני אוכל דאין שום מציאות להחשיב פיו כארבעה על ארבעה ולכך תלו הדבר במחשבתו משא"כ היד דיכולה לקבל ולסבול דבר שהוא רחב ארבעה ולכך אמרו ידו של אדם חשובה דבאמת בלא מחשבה היד מצד עצמה היא ראויה ומצאתי עוד להר"ן והרשב"א שם שהקשו קושיא זו מההיא דהשתין ורק דאע"ג דאין שם מקום ארבעה מחייב מטעם דמחשבתו משויא ליה מקום דאי לא תימא הכי הא דאמר רבא זרק בפי כלב או בפי כבשן חייב אמאי אלא משום דמחשבתו משויא ליה מקום הכא נמי וכו' כדאיתא בפרקא בתרא דעירובין [דף צ"ז] ותירצו בשם ר"ת דכי אמרינן מחשבתו משויא ליה מקום היינו היכא דלא ניחא ליה בענין אחר אלא בענין זה כגון משתין ורק שאינו יכול להשתין ולרוק בענין אחר וכן זרק בפי כלב או בפי כבשן שרוצה שיאכלנו הכלב או שישרף העץ בכבשן אבל הכא שאינו חושש אם יקבלנו בידו או בכנף בגדו ליכא למימר מחשבתו משויא ליה מקום ע"כ.