מעשה רקח על הלכות שבת יג:א

אין המוציא וכו'. פ"ק דשבת דף ד' אמתניתין דפשט העני ידו וכו' פריך תלמודא והא בעינן עקירה והנחה מע"ג מקום ד' על ד' ופי' רש"י דהוי מקום חשוב למהוי הנחתו הנחה ועקירתו עקירה וכו' ע"כ. ובדף ק' איפליגו רבי מאיר ורבנן אם זרק ונח בחור כל שהוא דלכו"ע בעינן מקום ד' על ד' ומבואר בכמה מקומות ומאי דאיכא לאיסתפוקי אי הנך ד' טפחים בעינן שיהיו בכיוון ד' על ד' עם האלכסון או דילמא דגם אם יחסרו הקרנות או אם יהיה עגול ויש בו ד' טפחים על ד' טפחים אף שאין בו האלכסון מקרי מקום חשוב גם כן דהן אמת דלענין הטלטול בארבע אמות בעינן שיהיו עם האלכסון דוקא דהיינו חמש אמות ושלשה חומשי אמה כמ"ש בעירובין ופסקו רבינו בפ' הקודם דין י"ח ובבציר מהכי לא מחייב איכא למימר דהתם הכי קים להו לחז"ל ולהכי פירשוהו להדיא אבל הכא שתלו הדבר בחשיבות מקום אפשר דגם אם יהיה עגול וכיוצא מקום חשוב מקרי גם הסמ"ג עשין ס"ה כתב דכל שיעורי ארבע אמות הם עם האלכסון משמע דבשיעורי ארבעה טפחים אינו כן.

וראיתי להתוספות שם שכתבו בשם ר"י דאל יצא איש ממקומו משמע דקאי נמי אחפץ כלומר ממקומו של חפץ דדרשינן בעירובין [דף י"ז] דאל יצא אל יוציא אע"ג דפשטיה דקרא קאי אמקומו של אדם דהיינו ארבע אמות מ"מ משמע נמי מקום החפץ ואין מקום חשוב בפחות מארבעה ע"כ. ואף שהדבר מבואר שאין זה אלא דרך רמז בעלמא דהתם אמות והכא טפחים וגם עיקר שיעור הד' טפחים לא מצי יליף מהתם כלל גם הרשב"א והר"ן ז"ל כתבו שם דאין לנו שום ילפותא לזה אלא דגמ' גמירי לה הכי מ"מ קצת נראה שיהיה דינו כדין הארבע אמות לענין דין האלכסון מכ"ש במ"ש הרה"מ ומרן ז"ל בכמה מקומות שאין לחייב אלא בראיה ברורה ומכ"ש וקל וחומר אם צורת זה המקום יהיה ארוך הרבה וקצר דאף שכשנצרף כל האורך יבא לנו השיעור של ארבעה טפחים אין זה מקום חשוב כלל וכבר ידוע דכל שיעורי חז"ל הם בצמצום גמור [זולת מה שנתבאר להדיא] דבארבעים סאה טובל ואם חסר אפי' קורטוב לא עלתה לו טבילה ואין לך אלא מ"ש חז"ל דוקא שוב מצאתי הדבר מבואר ברש"י ז"ל פ"ק דף ח' ד"ה גבוה י' ובהגהות אשר"י שם והביאו מור"ם בהגה סי' שמ"ה ועיין להתוספות בעירובין דף נ"א ד"ה כזה יהיו וכו' ועיין עוד לרבינו פי"ד דין ז' ובהרה"מ ז"ל שם. ועיין עוד להר"ן ז"ל בענין גובה המקום חשוב ומה דינו.