מעשה רקח על הלכות שבת א:יא

כבה זו והדליק זו וכו'. נראה דחייב תרתי קאמר משום מכבה ומשום מבעיר כשנתכוון לשתיהם אע"פ שהשתי מלאכות הפכיות נעשו בנשימה אחת. ונראה לענ"ד פשוט שאם הדליק על ידי העשן של הנר עצמו כי טבעו להדליק מנר אחר דלוק וכגון שכבה נר אחד על ידי הרוח וכיוצא וקדם הוא תכף והדליקה מנר אחרת על ידי העשן של הנר הכבה פשיטא שיתחייב משום מבעיר דמי שנתן טבע לפתילה להדליק מנר אחר הוא נתן טבע לעשן זה שידליק ומה לי זה או זה וכן נמי אם נתכוון לכבות ולהדליק כגון שהיו שתי נרות דולקות זו למעלה מזו בכיוון וקרובים שכשיכבה התחתונה קרוב הדבר מאד שתדליק פעם אחרת מאותה שלמעלה על ידי העשן שטבעו לעלות אף שלא עשה כי אם מלאכה אחת בפועל והאחרת היא בכח כיון שנתכוון לשתיהם ושתיהם מלאכות האסורות מחייב תרתי ודו"ק. והרי מצינו בחותה גחלים בשבת דהיינו שמהפך העליונים למטה והתחתונים למעלה שחייב שתים משום מכבה את העליונות ומבעיר את התחתונות כדאיתא בסוף פרק אכל ופסקו רבינו ספ"ז דשגגות עיי"ש.