מעשה רקח על הלכות שחיטה ח:יב

נשבר העצם וכו'. עיין הרמ"ך ז"ל ומ"ש דקא מקשה וכו' נראה דצ"ל דקא מתרץ ומ"ש שהוא קל לתרץ בשני ענינים הכוונה למ"ש הרשב"א שם דכוונת התלמוד דמדעולא נשמע לדידן וכו' וכ"כ הרא"ש ז"ל ועוד דהא דחינן לה ואמרינן דילמא התם דקנה משכה דידיה ועוד וכו' ע"כ ואין מכל זה קושי לדברי רבינו כמבואר. ודע שראיתי להרב משפטי שמואל סי' י"ז שכתב וז"ל ומה שלא הביא הרב ז"ל כמה בעיות דבעא גמרין במהות מציאות עור ובשר וכן האלפסי השמיטם י"ל דאחרי דביאר דבעינן עור או בשר פשיטא דצריך שיהיה עור חשוב או בשר חשוב וזה פשוט עכ"ל מ"ש ז"ל דהרי"ף השמיטם אמת הוא אך מ"ש שגם רבינו השמיטם נתעלם ממנו מ"ש רבינו פ"ה דהלכות מאכלות אסורות ששם ביאר הכל ומ"מ יש מקום להסתפק בדברי רבינו טובא אי פוסק כלישנא קמא או כלישנא בתרא דהן אמת דממ"ש כאן נראה דפסק כלישנא קמא וכמ"ש מרן ז"ל אך ממ"ש שם שלא ביאר דניטל שליש התחתון כשר נראה דלא פסק כלישנא קמא וכבר האריך בזה הרב כנה"ג יו"ד סי' נ"ה אות כ' ובהגהת ב"י אות ס"ט עיי"ש ומ"מ העיקר נראה כדברי הרב המגיד ומרן ז"ל ועיין מ"ש פ"ה דין ח'.