מעשה רקח על הלכות שחיטה ד:יג

ישנה לשחיטה וכו'. שם דף כ"ט אמר ר' שמעון בן לקיש משום לוי סבא אינה לשחיטה אלא בסוף ור' יוחנן אמר ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף אמר רבא (כאן חסר) וגם רב יוסף קאמר ומחלוקתם בשחט מיעוט סימנין בחוץ וגמרו בפנים ופסקה רבינו פ"א דפסולי המוקדשין דין י"ח עיי"ש ולרב יוסף נמי ה"ה לשחט הגוי ונקט בפנים ובחוץ כלפי דברי רבא שאמר ג"כ דמחלוקת בסימן אחד בחוץ ואחד בפנים מעתה דברי רבינו מבוארים ולא הוצרך להביא דברי רבא דהכל מודים משום דמכ"ש דמיעוט אתיא או משום דפוסק כרב יוסף ורב יוסף לא הזכיר כי אם מיעוט אך בדברי מרן ז"ל יש לגמגם שהביא בדברי רבא על דברי רבינו כלומר דרבינו מפרש כרש"י ז"ל וזה אינו כנ"ל (דלר"ש) [דלרש"י] נראה דאף במיעוט הושט הכל מודים ורבינו משום דישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף ותו קשה לדברי מרן ז"ל שציין דברי רבא לחוד על דברי רבינו ופי' רש"י ע"ד רבא וכיון דלפי האמת רבינו מפרש כנ"ל וכ"כ הוא עצמו להדיא שם בפסולי המוקדשין למה כתב כן ואי משום דרב יוסף לא אמר הדין לשוחט נכרי אימעוט להדיא גם רבא לא אמרו ויותר יש להוציאו מדברי רב יוסף מדברי רבא ועיין עוד להרב לח"מ ז"ל שכדומה שלא ראה דברי רבינו שבפסולי המוקדשין וגם ראיתי להכנה"ג יו"ד סי' ב' שהאריך הרבה בדברי רבינו והרבה להקשות עליו מפני שנעלם ממעלת כבודו פסקו של רבינו בהל' פסולי המוקדשין ולא עוד אלא שכתב דרבינו לא הזכיר דין זה פי"ח דמעשה הקרבנות ואתמהא טובא שהרי הזכירו בפסולי המוקדשין וזה גרם לו להתעצם כ"כ בדברי רבינו וצדקו בזה דברי הצרור החיים נר"ו עיין עליו.