מעשה רקח על הלכות שחיטה ב:א

בין בהמה בין חיה בין עוף. מבואר בחולין דף פ"ה דחולין שנשחטו בעזרה דאורייתא ומשו"ה נאסרה גם החיה דאי אמרת דרבנן היא גופא גזרה וכו' אך בקדושין דף נ"ז מפיק לה מקראי דכל מידי דבר שחיטה ועוף בכלל הוי דאורייתא וכבר נתעוררו התוס' בזה עיין עליהם. ומבואר עוד שם דאף בעלי מומין במשמע ואין להקשות דכיון דרבינו פסק כר' שמעון משום דשקיל וטרי תלמודא אליביה וקראי מסייעי ליה מעתה למה פסק דדינם בקבורה הא ר"ש קמחייב שריפה כדאיתא התם ולזה י"ל דפסק כסתם מתני' דתמורה ולקולא כמ"ש בסוף הלכות מעשה הקרבנות עיי"ש.