מעשה רקח על הלכות שחיטה יב:ו

לפיכך הראשון ששחט וכו'. הקשה הרב לח"מ ז"ל דבגמרא אמרו דעגלה ערופה ופרה אדומה אינה משנה כלומר דלכו"ע הוי שחיטה ראויה והיכי כללם רבינו בדין שחיטה ראויה ונדחק לתרץ דרבינו ס"ל דהויא שחיטה שאינה ראויה עיי"ש ולא ראה ז"ל שרבינו בפי' המשנה כתב דהוי תרתי דכו"ע מודו בהו כפשטא דגמרא עיי"ש לכך נ"ל דגם רבינו מודה בה וכללם כאן כלפי שאם שחט אחריהם חייב ומשום שנשנו במשנה לא רצה להשמיטם או לקבוע בהם דין לבד ויש לדייק דבר זה משינוי הסדר שלא סדרם כמו שהם סדורין במשנה כמבואר אך סדרם לעצמן בסוף אלא שהוצרך לסדר שוחט לע"ז באחרונה משום שיש לו דין בפני עצמו כמ"ש בדין ז' ודו"ק.

וכן אם שחט וכו'. כאן השמיט רבינו הטריפה נראה דס"ל דכיון דשחט הראשון שהוא בריא אין לקיים בהם דין אותו ואת בנו כיון שהשני טריפה דאינה חיה והרי היא כמתה משא"כ בששחט הטריפה תחילה דאמרינן אף שהיא כמתה הרי שחטה ודוק כי הוא חילוק דק.