עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמעשה רקח על הלכות תשובה

מעשה רקח על הלכות תשובה ב:ז

Maaseh Rokeach on Repentance 2:7 · מעשה רקח על הלכות תשובה · free full Hebrew text

Open in the reader →

והוא קץ מחילה וסליחה. פירוש קץ גמר המחילה של עשרה ימים שקודם יוה"כ שהזכיר לעיל:

ומצות וידוי יוה"כ שיתחיל מערב היום וכו'. איכא למידק דיש כמה שינוים בדברי רבינו ממ"ש בגמ' דהוא ז"ל כתב דמצות וידוי היא להתחיל וכו' ובגמ' דף פ"ו אמרו מצות וידוי ערב יוה"כ עם חשכה ותו דבגמ' אמרו שמא תטרף דעתו דהיינו מחמת שכרות כמ"ש רש"י ז"ל ורבינו כתב שמא יחנק וטירוף הדעת לאו היינו מיתה ותו דבגמרא אמרו ואף על פי שהתודה קודם שאכל ושתה מתודה לאחר שיאכל וישתה שמא אירע דבר קלקלה בסעודה ומשמע דאחר האכילה קודם ערבית צריך להתוודות בשביל זה וכן נראה מפירוש רש"י ז"ל ורבינו ז"ל כתב ערבית לחוד לכך נראה דודאי רבינו גריס להך ברייתא באופן אחר והיא גירסת הרי"ף וז"ל ת"ר מצות ודוי ערב יוה"כ עם חשכה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים צריך שיתודה קודם שיאכל וישתה שמא יארע דבר קלקלה בסעודתו ואף על פי שהתודה קודם שיאכל וישתה צריך שיתודה אחר שיאכל וישתה ואף על פי שהתודה ערבית וכו' הרי דלסברת חכמים דפליגי ארבי מאיר סבירא להו דמצות וידוי מתחלת מערב יוה"כ קודם האכילה ודבר קלקלה היינו שמא יחנק ולא כמ"ש רש"י שם דהיינו מחמת שבעו ולא גריס מאי דאמרו בגמרא שמה שצריך להתודות אחר האכילה היינו שמא אירע לו דבר קלקלה כלומר איזה חטא באכילה ושתיה של סעודתו ורבינו מפרש דאחר אכילה ושתיה דקאמר היינו ערבית תדע דאם לא כן הוה ליה לומר ואף על פי שהתודה אחר שאכל ושתה יתודה ערבית ומדקאמר ואף על פי שהתודה ערבית משמע דהיינו אחר האכילה דקאמר דהיינו ערבית ועיין להר"ן שם ויש ט"ס בדבריו שכתב דהרמב"ם ז"ל הקשה וצ"ל הרמב"ן:

חוזר ומתודה וכו' ובנעילה. פרק יוה"כ מאי נעילה רב אמר צלותא יתרתא. ושמואל אמר מה אנו מה חיינו מיתיבי אור יוה"כ מתפלל שבע ומתודה וכו' בנעילה מתפלל שבע ומתודה. תנאי היא דתניא יוה"כ עם חשכה מתפלל שבע ומתודה וחותם בוידוי דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מתפלל שבע ואם רצה לחתום בוידוי חותם תיובתא דשמואל תיובתא ע"כ והרב חדושי הלכות ז"ל הקשה דבכל מקום שאומר תנאי היא הוי תירוץ וכאן הוי קושיא ותירץ דט"ס יש כאן בשלשה תיבות תנאי היא דתניא ושכן ראה בתוספתא ע"כ ונראה לענ"ד דכוונת המקשן היינו בין לרב בין לשמואל לרב דהיכי קאמר צלותא לחוד בלא וידוי ולשמואל דלא הזכיר צלותא ותירץ דלרב לא קשיא דתנאי היא וסבירא ליה כחכמים דהוא רשות ולא חובה אמנם לשמואל אכתי קשה גם מהנך תנאי דאתי דלא כמאן וכ"כ הר"ח אבולעפיה נר"ו בשם יש מפרשים אלא שכתב על זה וז"ל וליתא דרבינו פ"ב דתפילה פסק כרב צלותא יתרתא וכאן פסק שמתודה מוכח דרב גם וידוי קאמר וכו' ע"כ ונראה לי דרבינו פסק כר"מ דסתם ברייתא דפריך מינה לרב ושמואל דקאמר בנעילה מתפלל שבע מסייעא ליה וכן נמי בההיא ברייתא דלעיל מוכח דבעי וידוי גם בנעילה ודו"ק: