מעשה רקח על הלכות תשובה ב:ח

עבירות שהתודה עליהם יוה"כ זה חוזר ומתודה עליהם יוה"כ אחר. כתב מרן הקדוש ז"ל דפסק כר' אליעזר בן יעקב דמשנתו קב ונקי וכ"כ בב"י סימן תר"ז וכ"כ הרב לח"מ ז"ל והקשה הר"ח אבולעפיה נר"ו דליתא דבפ"ב דבית הבחירה עמ"ש פ"ק דחולין כמה פגימת מזבח ר' שמעון בן יוחאי אומר טפח ר' אליעזר בן יעקב אומר כזית פסק כרשב"י ונתן טעם מרן דלא אמרינן משנת ראב"י קב ונקי רק במשנה ולא בברייתא ובכנסת הגדולה שם הקשה ממ"ש פי"ט מהלכות איסורי ביאה ותירץ דשם אמרו הלכה כראב"י ע"כ ומזה ראיה מדהוצרכו לומר הלכה דבברייתא אינו זה הכלל אם כן דין זה הוא ברייתא ולא אמרו הלכה כראב"י וצ"ע ע"כ ומאי דנראה לענ"ד דמ"ש מרן ז"ל פ"ב דבית הבחירה היינו בדליכא הוכחה בש"ס או בברייתא לא נאמר זה הכלל אמנם בדאיכא הוכחה שפיר הדרן לכללין ובדין זה נראה דכוונת הש"ס לפסוק כרבי אליעזר בן יעקב מדקאמר אלא מה אני מקיים ככלב שב על קיאו כדרב הונא וכו' ועל כרחין סתם תלמודא קאמר הכי דראב"י הוא תנא ורב הונא הוא אמורא ואיך אפשר שהתנא יתרץ דבריו בדברי האמורא ועוד דאמאי לא מתרץ נמי תלמודא סברת רבנן ולימא אלא מה אני מקיים כי פשעי אני אדע אלא ודאי משמע דדעת תלמודא לפסוק כראב"י ולכך מתרץ למלתיה ולא חש לסברת ת"ק בהא אף דבאמת טעמא רבא איכא לסברת הת"ק דבירושלמי שם בעי מ"ט דרבנן כלומר איך יתרצו פסוק כי פשעי ומתרץ דבדעתו היה מחשב כן שלא לשכחם אלא דרבינו פסק כש"ס דילן ותו דרב הונא גופיה על כרחך ס"ל הכין לענין הדרשה שלו ועיין להר"מ בן חביב ז"ל: