מעשה רקח על הלכות תשובה ב:ו

אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם וכו'. פ"ק דר"ה דף י"ח אמר ר' שמואל בר אוניא וכו' ויחיד אימת ופירש רש"י ז"ל אימתי מצוי לו דכתיב בהמצאו ע"כ נראה דכוונתו דלא נימא דכוונת הקושיא היינו אתיבת דרשו וכו' רוצה לומר דקרא קאמר דרשוהו בהמצאו דוקא דזה אינו דלעולם בכל יום צריך התשובה וקושיית הגמרא קיימא אתיבת בהמצאו שהוא מצוי אליו ולזה גם כן נתכוון רבינו לומר אף על פי וכו'. ובתר הכי פירש וק"ל. ועיין בפרשת דרכים דף כ"ט:

אבל צבור כל זמן שצועקים בלב שלם נענים. הקשה הר"ח אבולעפיה נר"ו דבפ"ק דתענית דף ח' אמרינן א"ר אמי אין תפילתו של אדם נשמעת אלא אם כן משים נפשו בכפו שנאמר נשא לבבינו אל כפים אוקים שמואל אמורא עליה ודרש ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו וכו' ואע"פ כן והוא רחום יכפר עון לא קשיא כאן ביחיד כאן בצבור והיכי כתב רבינו דבעינן לב שלם דוקא ותירץ עמ"ש רש"י שאין לב כולם שוה ע"כ ולעולם רובו בעינן ורובו ככולו ע"כ ועוד נראה לומר דאפשר דהתם לענין תפילה קאמר ורבינו לענין תשובה ואף על פי שהוכיחו זה מקרא דוהוא רחום אפשר דרוצה לומר שאינו משגיח אז בעונותיהם אי נמי רוצה לומר על עון זה שלבם לא נכון עמו בעת תפילתם ואף על פי כן הוא עונה להם ודייקי דברי רש"י שכתב ולבם לא נכון עמו ואף על פי כן כתוב בסמוך והוא רחום ושומע תפילתם ע"כ עוד אפשר לומר דקרא איירי שלפעמים יהיה זה לפי הענין מה שאין כן ביחיד ורבינו איירי בכל זמן כדדייק דבריו ותדע שהרי הוכיח מהך קרא דבכל קראינו אליו: