מעשה רקח על הלכות תשובה א:ג

בזמן הזה. יומא דף פ"ה וקידושין דף מ' ור"ה דף י"ח ובירושלמי שם:

ועצמו של יוה"כ מכפר לשבים שנאמר וכו'. כתב מרן הקדוש ממשנה פ"ב דיומא וכו' ולא קי"ל כרבי מחבירו וכו' ע"כ לכאורה קשה טובא דאי פסק כרבנן הוה ליה לחלק בין קלות לחמורות וכמ"ש לעיל ועל כרחין עיקר דברי רבינו הכא קאי אקלות דבהנהו איכא חילוק גמור בין זמן שעיר המשתלח לזמנינו ואם כן אי רבנן פליגי בין בזמן בית המקדש בין שלא בזמן בית המקדש לדעת רבינו אי סבירא ליה כרבנן הוה ליה לחלק ותו דלקמן הל' ד' פסק דבלא תעשה שהם הקלות בעי יוה"כ עם התשובה דוקא וצריך לומר דסבירא ליה למרן ז"ל דרבנן פליגי עם רבי בכל זמן אלא דמרן ז"ל סובב הולך עמ"ש לעיל דצ"ע דלרבנן אין חילוק בין קלות לחמורות אמנם לפי מה שכתבתי שם בס"ד וכ"כ הרב לח"מ והרב בעל בני חיי ז"ל צריך לומר או דרבנן מחלקי בקלות בין בזמן בית המקדש לזמן הזה או דרבנן לא פליגי אלא בזמן בית המקדש דוקא אבל בזמן הזה מודו לר' ישמעאל ודעימיה דאיכא ארבעה חלוקי כפרה ודו"ק: