מעשה רקח על הלכות תשובה א:ד

אף על פי וכו'. יומא דף פ"ז:

גומרין לו הכפרה. כלומר שכבר נתכפר מקצתו והיסורין גומרין וכתב הפר"ח ז"ל שהוציאו מהירושלמי פרקא בתרא דיומא וריש פרק חלק עיי"ש:

ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה. קשה דנראה מיותר דאין שום חידוש ממ"ש לעיל וראיתי להר"ח אבולעפיה נר"ו שהביא משם הר"מ בן חביב ז"ל דרוצה לומר דהגם שעברו שני יוה"כ אין מועיל בלי יסורים גם אפילו באו יסורים לכללות המדינה אין מועילים עד שיבואו עליו יסורים בפרטות גם כיון שלא יועיל עד שיבואו היסורים אחר יוה"כ דוקא ולא מקודם אי נמי דאף בזמן שעיר המשתלח אין מתכפר לגמרי בלא יסורים תדע דופקדתי בשלמה כתיב ואז על כרחך היה שעיר על כרחך ולתירוץ זה קשה דבזמן שהיה שעיר לא בעינן אלא תשובה ויוה"כ לבד כדמוכח במתניתין דיומא והך מימרא דרבי ישמעאל היא בזמן שאין שעיר דוקא דבזמן דאיכא שעיר לא בעי כל הני ועיין להרב לח"מ ז"ל: