מעשה רקח על הלכות פרה אדומה ט:ב

המקדש צריך שיתכוין וכו'. ידוע מאי דאפליגו בגמרא אי מצות צריכות כוונה או אין צריכות ומכאן נראה דהוו מצו לאוכוחי ודו"ק:

או נפל האפר וכו'. הקשה הפר"ח ז"ל דלפי מ"ש רבינו פ"ג דרוצח הל' י"ב היה לו לאוקומא בכאן בשותת כדאיתא בפרק הנשרפין (סנהדרין דף ע"ז) וכן קשה במ"ש לקמן פי"ב הל' ג' וצ"ע עכ"ל והיא קושיא מבוארת ובדוחק נראה לומר דס"ל לרבינו דאעיקרא דמילתא אין כאן קושיא משום דקרא כתיב ולקח אזוב וכו' והזה דמשמע דבעינן שמן האזוב גופיה יזה על המוזה וכמ"ש הר"ש ז"ל בפי"ב משמא דגמרא פ' לולב הגזול עיי"ש ולכך אפילו שמיצה דבא מכחו הזאתו פסולה וכן נראה מדברי המבי"ט ז"ל בקרית ספר ובדברי רבינו רפי"א ולפ"ז צ"ל דבההיא דפ' הנשרפין הוא מצי לתרוצי ליה דלא דמי וכו' אלא דלפי שיטתו השיבו: