מעשה רקח על הלכות קריאת שמע ג:ז

היתה צואה יבשה וכו'. שם דף כ"ה אמר רבא הלכתא צואה כחרס אסורה וכו' ואיתא נמי התם תרי לישני חד אמר כל זמן שזורקה ואינה נפרכת וחד אמר כל זמן שגוללה ואינה נפרכת ופסק רבינו כלישנא בתרא לחומרא וכמ"ש רש"י שם וכתב מרן ז"ל משום דהוי איסורא דאורייתא מוהיה מחניך קדוש והכי דייק לשון רבינו שכתב עד שאם זרקה וכו' כלומר אע"פ שנפרכת בגלילה לא יצאת מתורת חרס עד שאם זרקה תתפרך וכתב עוד בשם הרב מנוח ז"ל דדוקא שתעשה פירוכין על ידי זריקה אבל אם לא תעשה פירוכין אלא תשבר לחציה אסור לקרות כנגדה והא דשרי בתתפרך דוקא בשאין לה ריח רע שאם לא כן אע"ג דעפרא בעלמא הוא ריח רע שיש לו עיקר הוא ע"כ ודברים פשוטים הם.

מי רגלים שנבלעו בקרקע אם היו מרטיבים היד וכו'. פ' מי שמתו (ברכות דף כ"ה) ובודאן עד כמה אמר רב יהודה אמר שמואל כל זמן שמטפיחין וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל זמן שמטפיחין וכן אמר עולא כל זמן שמטפיחין וכו' מאי הוי עלה וכו' אמר רבא מי רגלים כל זמן שמטפיחין וכו' לימא כתנאי וכו' אלא נבלעו דאין רשומן ניכר לא נבלעו דרשומן ניכר ואתא רבי יוסי למימר כל זמן שמטפיחין הוא דאסור הא רשומן ניכר שרי לא דכו"ע כל זמן שמטפיחין הוא דאסור והכא בטופח ע"מ להטפיח איכא בינייהו ופי' רש"י ת"ק בעי ע"מ להטפיח ורבי יוסי מחמיר ע"כ ואיכא למידק במאי דקאמר לימא כתנאי וכו' דמשמע דר"ל הך מימרא דרבא דאסר כל זמן שמטפיחין מי נימא דהוי תנאי דר"י ס"ל הכי ות"ק ס"ל דאפילו רשומן ניכר אסור אף שאין מטפיחין וא"כ קשה דאמאי דחי לא וכו' הא כי מוקמינן לה הכי רבא (דהוי בתרא) אתי כר"י דנימוקו עמו וי"ל דכוונת מאי דקאמר לימא כתנאי וכו' קאי למאי דסליק דברשומן ניכר לא משמע מידי מההיך ברייתא אי שרי או לא ולהכי בעי לימא דהך מילתא ליהוי פלוגתא דתנאי דת"ק אסר ור"י שרי ולפי דדחיקא ליה מילתא לומר דאיכא מאן דאמר דרשומן ניכר אף דאין מטפיחים ליתסר משו"ה דחי לא וכו' והיינו אחר מ"ש רבא הלכתא וכו' ור"ל אף אם תמצי לומר דפליגי ברשומן ניכר וכו' אמנם לפי האמת ס"ל לתלמודא דליכא מ"ד דרשומן ניכר אסור ואף דלעיל אמר אביי מאי חזית דסמכתו אהא וכו' איכא למימר דשאני צואה דאיסורא דאורייתא ולפ"ז אתי שפיר מ"ש רש"י ז"ל דלפי המסקנא ברשומן ניכר כו"ע מודו דשרי ובמטפיחין פליגי וקי"ל כרבי יוסי משום דאיכא כמה אמוראי דקיימי כוותיה לעיל ורבא שהוא בתרא פסק הכין ולפ"ז ביאור הגאון שהביא מרן ז"ל אחר אתאבקי בעפרות זהב לו לענ"ד אינו מוכרח ואדרבה קשה טובא לפרש כל זמן שמטפיחין מותר כיון דסתם תלמודא קאמר אסור בפשיטות בהך ברייתא ותו דא"כ הוה ליה לפרש במסקנא דכוונת ר"י במ"ש כל זמן שמטפיחין אינו כמו שהיינו סבורים דר"ל אסור אלא מותר ר"ל כיון דאיכא למטעי טפי ומ"ש מרן ואי נמי למאי דבעי בגמרא וכו' אשמועינן דהלכתא כוותיה אע"ג דיחידאה הוא ר"ל דליכא תנא אחריתי אמנם באמוראים איכא טובא דפסקו לעיל הכי.