מעשה רקח על הלכות קריאת שמע ג:יח

שנים שהיו ישנים וכו'. שם שקלא וטריא ופסק כרב יוסף דאשתו כגופו אחר לאו כגופו. ולמ"ש רבינו מחזיר פניו וכו' כתב מרן בשם הרב מנוח ז"ל דאילו פנים בפנים או פנים באחור אי אפשר דליכא הרהור וכו' ע"כ וצדק רבינו במ"ש ומחזיר פניו דמשמע דהקפידא היא לו דוקא ומבואר הדבר מאיליו. ודע דהרב ב"י או"ח סימן ע"ג הביא מחלוקת הפוסקים בדין ישן עם בניו הקטנים דאיכא מאן דאמר דאפילו נוגעים הערוות שפיר דמי והפר"ח ז"ל הכריח מן הדין כסברא זו וכתב דכן עיקר והכי נקטינן ע"כ. ואחרי המחילה דבר תימה הוא להתיר דבר זה שבקל יבא לידי איזה הרהור ומכ"ש בשעת קרית שמע דבעי כוונה גדולה ובכל שהוא פוגם וכן תמה הרב"י ועיין להט"ז שם.