מעשה רקח על הלכות קריאת שמע ג:א

הקורא את שמע וכו'. כתב מרן הקדוש ז"ל פרק היה קורא (ברכות דף ט"ו) ואמר רבי יוחנן הרוצה שיקבל עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא קרית שמע ויתפלל וזו היא מלכות שמים שלימה ע"כ. והרואה דברי רבינו יראה שלכאורה אין לו ענין עם דברי הש"ס אלו שהרי בש"ס אמרו ויפנה וכו' ורבינו לא הזכירו ומדאמרו שם ויניח תפילין משמע דזה לא איירי אלא בקריאת שמע של שחרית ורבינו כתב קרית שמע סתם דמשמע בין של שחרית בין של ערבית וכבר ראיתי להרי"ף והרא"ש ז"ל שהביאו הא דרבי יוחנן כדמותה בש"ס דילן. ואפשר דרבינו מפרש יפנה דקאמר ר' יוחנן דהיינו בשביל התפילין שצריכים גוף נקי ובשביל התפילה שלא יהא טרוד מחמת שאין גופו נקי אמנם הנטילת ידים מצד עצמה לעולם היא צריכה כדי לקרות קרית שמע וכבר ביאר ז"ל פ"ד דתפילה הל' י' דלכתחילה לא יתפלל עד שיבדוק עצמו יפה יפה ויבדוק נקביו מדאיתא תו התם אמר ליה רבינא לרבא חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקסמית אמר ליה שפיר קאמר מי כתיב ארחץ במים בניקיון כתיב כל מידי דמנקי דהא רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא והני מילי לקרית שמע אבל לתפילה מהדר ועד כמה וכו' ורבינו נראה דמפרש לה בסתם ידים שלא נפסלו כי אם בהיסח הדעת והכי מוכח פשטיה דקרא ותו מדחזינן דרב חסדא לייט עלה ואם ידיו מלוכלכות או שעשה צרכיו אמאי לייט אמאן דמהדר לטהר עצמו מטומאתו משא"כ אם נאמר דאיירי בסתם ידים ומשום היסח הדעת כיון דאין כאן חיוב גמור אלא קרוב לחסידות לייט עלה דאינו בדין שיעבור זמן קרית שמע בשביל זה ועיין להטור או"ח סימן צ"ב שהביא מחלוקת בזה וסתם דברי רבינו נראין כנז"ל ועיין למרן ז"ל ריש פ"ד דהלכות תפילה.