מעשה רקח על הלכות קרבן פסח ו:ב

טמא מת וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל להשגת הראב"ד ז"ל והרב לח"מ והמל"מ ז"ל הליצו בעד הראב"ד והתוס' יו"ט ז"ל קיים דברי מרן ז"ל גם הר"א מזרחי ז"ל פרשת בהעלותך הקשה על הראב"ד עיין עליו. ומ"ש בספרי רבינו

מפי השמועה למדו וכו' בדפוס מגדל עוז כתוב מפי השמועה למדו שאותו י"ד שביעי שלהן היה ומ"ש מרן לנוסח השגת הראב"ד אבל סברת עצמו היא, כאן העתיק המבי"ט ז"ל בקרית ספר. והר"ח אבולעפיה ז"ל דף ע"ו הקשה על מ"ש מרן ז"ל סוף פ"ב דהל' ביאת מקדש דטמא מת אפילו טבל אין משלח קרבנותיו כמ"ש בהל' קרבן פסח ע"כ, דליתא דטמא שרץ יוכיח דאין שוחטין עליו קרבן פסח ומשלחין קרבנותיהם וטמא מת שטבל למה יגרע ושמשא ממילא ערבא וקרבן פסח גזירת הכתוב וצ"ע עכ"ל. ואיני רואה קושיא דמרן לא נחית אלא לדברי רבינו שכתב עד שיטהר משמע דאפי' טבל ואם תקשה גם לרבינו, רבינו ס"ל דגזירת הכתוב היא בטומאת מת ולא לענין פסח בלבד: