מעשה רקח על הלכות שבועות ו:יז

שבועה שלא אוכל היום וכו'. נשאל על השלישית בלבד חייב משום ראשונה ושניה. הקושי מבואר דכיון דבעינן שתחול השבועה כדי להתירה וכל עוד שלא חלה אין ההתרה מועיל לה מעתה איך תועיל ההתרה לשלישית כיון שאין לה מקום לחול לא היא ולא השניה עד שתותר הראשונה וגם בגמרא לא הזכירו זה א"כ מנין לו לרבינו דבר זה וכן הקשה הפרי חדש בנימוקיו ע"ד רבינו והניחו בצ"ע. ואני הצעיר מצאתי להרדב"ז ז"ל בראשונות סי' צ"ח שכתב דלא אמרינן אין שבועה חלה על שבועה אלא היכא שתולה שבועתו בדבר אחד או בזמן כגון שנשבע שלא אוכל בשר מפסח הבא ראשון דאין מתירין לו עתה עד שיגיע הפסח ותחול השבועה וכיוצא וטעמא דמילתא דאין כאן שבועה כלל עד שיגיע הזמן או עד שיקיים התנאי שתלה בו השבועה אבל מי שנשבע על דבר אחד שתי שבועות הרי שתיהן שבועות וראויות לחול בזמן אחד אלא שאין שבועה חלה על השבועה לא לענין שאינו יכול לישאל עליה אלא לענין שאינו חייב אלא אחת וכו' ע"כ וראוין הדברים למי שאמרן: