מעשה רקח על הלכות שבועות ו:יב
Maaseh Rokeach on Oaths 6:12 · מעשה רקח על הלכות שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →אין פותחין בנולד וכו'. ידוע דמרן ז"ל ביאר דכוונת רבינו לחלק בין כשמתחרט מעיקרו אף שהוא מחמת הנולד לשעדיין לא ניחם מעיקרו אף שאומר אילו הייתי יודע שיולד דבר זה לא הייתי נשבע וההיא דמוקמי רבנן בירדו מנכסיהם מפרשה כפי' רש"י דבשעת הנדר כבר ירדו דהו"ל נדר בטעות וכו' אמנם הרדב"ז ז"ל שנדפס מחדש והרב לח"מ ז"ל פי' כוונת רבינו לחלק בין נולד מצוי לשאינו מצוי ונסתייעו מדברי הסמ"ג ז"ל עיין עליהם אף שאין הכרח בדבר תדע שהרב ב"י ז"ל יו"ד סי' רכ"ח אחר שהביא פירושו ע"ד רבינו הביא דברי הסמ"ג בסתם ולא כתב אבל הסמ"ג וכו' אלא ודאי דלא פסיקא לן שהסמ"ג יפרש כן דברי רבינו כאשר האמת נראה דדברי רבינו סתומין הרבה מפי' זה ודברי מרן ז"ל נראין יותר.
אכן מאי דקשיא לי מהירושלמי שהביא הר"ן והרא"ש ז"ל בפסקיו דפריך ועוני לאו נולד הוא א"ר זעירא העניות מצויה ותהות לאו נולד הוא א"ר אילא התהות מצויה ע"כ. הרי דבין עניות ובין חרטה שוין דמצויין ושכיחי מעתה מי דחקו לרבינו ולרש"י ז"ל לפרש בתלמודא דידן דירדו מנכסיהם היינו קודם הנדר דאם נאמר אחר הנדר הו"ל נולד דכיון דבירושלמי מפורש דעניות מצויה הוא הוה מצי לאוקומי הא דירדו מנכסיהן אחר הנדר ואפ"ה פותחין בו כיון דמצוי הוא ומי דחקין לפרש פי' שיחלוק תלמודא דידן על הירושלמי מכ"ש דקשה תו דאם איתא מי דחקן לרבנן לאוקומי דמתו היינו שירדו מנכסיהם לוקמי במיתה ממש כר' אליעזר ולימרו דמתו קודם הנדר ואי משום דרשת ר' שמעון בר יוחאי הא ל"ק כלל חדא דרשב"י תנא הוא ועוד דאם איתא מאי קאמר בגמרא ורבנן מ"ט קסברי הנהו מי מייתי וכו' דמשמע דאי מוקמינן לקרא כפשוטו קשה לרבנן וזה אינו דאכתי לימא דמתו קודם הנדר ועוד דגם לר"א אפילו אי מוקמינן לקרא בירדו מנכסיהן אתי שפיר דפותחין בנולד כיון דלדידיה אחר הנדר דוקא הוא שירדו מנכסיהן. ובהיותי נבוך בקושיא זו מצאתי לרבינו בפי' המשניות פ"ה דנזיר דף ל"ב לשון קשה כסלע וכבר הזכרתיו בשיטתי בע"ה ויתבאר עוד בפ"ב דהל' נזיר הל' ב'.
אבל אם ניחם הוא מעצמו ונהפכה דעתו וכו'. ופי' מרן ז"ל שהוציאו מההיא דא"ל ר' עקיבא לבן כלבא שבוע אדעתא דגברא רבא מי נדרת והא התם נולד הוא ואין פותחין בו ולכך תירץ דשאני התם שניחם מפני הנולד ונהפכה דעתו דהא ודאי ניחא לבן כלבא שבוע שנעשה ר"ע גברא רבא וליתהני מניה וכו' ע"כ ולפי זה קשה קצת מה בין נולד לפתח שכתב רבינו לעיל בני אם תגרש אשתך אתה מוצא לעז על בניך וכו' שמא תנשא וכו' הרי דע"י הפתח הוא ניחם ומתחרט והנולד ג"כ הוא שוה לו כפי דברי רבינו שעל ידו הוא מתחרט וי"ל דהנולד עדיף שע"י נהפכה דעתו לגמרי עד שאומר הלואי שלא נשבעתי כלל דהרי הוא חפץ בזה הנולד הרבה משא"כ הפתח דאף שהוא מתחרט על שנשבע מ"מ לא נהפכה דעתו דהוא היה חפץ בשבועה אלא שהפתח מכריחו להתחרט ודו"ק: