מעשה רקח על הלכות שבועות ד:יד

שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ונשבע שלא יאכל תאנים וענבים כאחת. דין זה לא נתברר בגמ' וכבר מרן ז"ל הליץ בעד רבינו שגירסתו כגירסת הספרים שהזכירו התוס' ז"ל ע"כ. ועכ"ז עדיין לא תיקן תיבת כאחת שהזכיר רבינו מנ"ל ומצאתי להר"ן ז"ל פ"ב דנדרים דף י"ז שהכריח דצ"ל כאחת עיין עליו. וזה נראה דעת רבינו ג"כ והיה יכול רבינו לכלול דין זה בדין שהזכיר לעיל י"א ולא להפסיק בין דיני תשע ועשר וכו' אלא שנתכוון להסמיך דיני חצי שיעור שהוא הדין הבא. ומ"ש והפריש קרבן וכו' כלומר דבזה הורה דעל אכילת תאנים לחודייהו שהיא השבועה הראשונה נתכוון וכיון שכן כשאכל אח"כ הענבים אינן מצטרפין עם התאנים דאם לא הפריש קרבן ואכל תאנים ואכל אח"כ ענבים בהעלם אחד יתחייב שתים כמבואר. ועוד נראה פשוט דאם אכל תאנים והפריש קרבן ואח"כ חזר ואכל תאנים וענבים כאחת חייב קרבן אחר שהרי שבועה שניה חיילה במגו ודאי: