מעשה רקח על הלכות נזירות ז:טו

וכיצד הוא מותר וכו'. מרן ז"ל ציין בריש יבמות ע"כ. אך שם לא נתבאר אלא דאתי עשה ודחי לא תעשה ובנזיר דחי ג"כ העשה דקדוש יהיה וכו' מכח ריבוי דראשו ולא ילפינן מיניה לבעלמא משום דקילי דהרי ישנו בשאלה וכדברי הראב"ד ז"ל ומ"ש מרן לזה דחדא מתרתי נקט הוא דוחק ועדין קשה טובא עיין בס' צרור החיים והתוס' יו"ט ז"ל אם לא שנאמר דכוונת רבינו לומר [לא] שנתבטל העשה לגמרי וכאילו אינו אלא כוונתו שנקלש ונחלש כחו מכח הטומאה ובהכי יתיישב קצת תדע דרבינו נקט הכא תחילת הפסוק דהיינו קדוש יהיה וכו' ובפ"ה הל' י"ב לא הזכיר אלא גדל פרע וכו' להורות דקדושתו קלישא ע"י טומאה ודו"ק: