מעשה רקח על הלכות נזירות ו:יז

ואם עד שלא נזרק וכו'. קצת קשה דכיון דלדעת רבינו גילוח וזריקה שוין למה קבעם בשני דינים ליערבינהו וליתני נזיר שגילח תגלחת טהרה או שנזרק עליו אחד מן הדמים וכו' ועוד שנראה כסותר דברי עצמו שכתב שאם נודע לו אחת מן הדמים אע"פ שלא גילח הואיל וטומאה שאינה ידועה היא אינו סותר ולעיל כתב דאם גילח אינו סותר דמשמע הא אם לא גילח סותר אף בטומאת התהום. הן אמת די"ל דרבינו דרכו להעתיק דברי המשנה והגמרא ודין התגלחת הוא בפ' בתרא דנזיר ודין זריקת הדמים הוא בפ' כיצד צולין וגם אין כאן סתירה שהרי בדין התגלחת לא ביאר קודם התגלחת מה דינו מפני שעתיד לבארו בדין זריקת הדם: