מעשה רקח על הלכות נזירות ג:יד

ולפיכך מי שאמר וכו' שנזירות שמשון לעולם היתה. קשה לטעם זה דמשמע דקאי אדסמיך דאטו מי שנזר נזירות עולם ליתיה בשאלה ומרן ז"ל נדחק בזה עיין עליו. ולענ"ד נראה דרבינו לא נחית הכא לתת טעם לשאלה דזה כבר הקדימו דהמלאך הפרישו וכיון שכן איך יהיה באפשרות להתיר מה שאסר המלאך אלא בא לתת טעם לאיסור התגלחת שהקדים דהרי נזיר עולם מותר בתגלחת כל י"ב חודש כמו שמצינו באבשלום ובנזיר שמשון נאסר לגמרי לזה תירץ דשאני אבשלום שמצינו בו שהיה מגלח כל י"ב חודש כמ"ש לעיל מקרא דובגלחו את ראשו וכו' משא"כ בשמשון שנזירותו לעולם היתה ולא מצינו בו שהיה מגלח את ראשו ומפני שטעם זה מועיל מצד עצמו לשלא יהיה לו שאלה שהרי נשתנה משאר נזירים מטעם שהמלאך הפרישו לכן סמכו לו רבינו ודו"ק: