מעשה רקח על הלכות אישות ז:ז

ע"מ שאין בך מומין וכו'. שם ובנ"א כ"י בנשים נמחק ומ"ש נמצא בה מום אחר אעפ"י שאמר וכו' למדו מדין הנדרים כנז"ל ומ"ש בהלכות ביאת מקדש וכו' הוא בפ"ח ומ"ש ויותר עליהם בנשים ריח רע בגמ' ליתיה אך הרי"ף ז"ל הביאו נראה שכך היתה גירסתם ז"ל ובנ"א כ"י נמצא בדברי רבינו ריח החוטם במקום ריח רע אך בפי' המשנה כתוב כמ"ש כאן והרב"י סי' ט"ל הביא מחלוקת בריח החוטם והמרדכי ס"ל דהאיש יכול לסבול יותר מהאשה אמנם הר"ם ס"ל דהוי מום וכדתני בברייתא ריח הפה כ"ש ריח החוטם שאין לו שום תיקון ע"ש ובדין השומא ראיתי לרבינו בפי' המשנה שפי' דברים מגומגמים הרבה שכתב דביש בה שיער או שהיא גדולה כאיסר האיטלקי והיא בפנים הוי מהמומין שיתרה האשה על הכהנים וכו' ע"כ והוא תמוה דבגמ' אמרו בהדיא דביש בה שיער או שהיא גדולה כאיסר האיטלקי הוי מום בין בנשים בין בכהנים ואוקימו הך דיתרה האשה על הכהנים בעומדת תחת כיפה של ראשה דזמנין מתחזיא ולזמנין לא מתחזיא ומשמע דבשאר הפנים לא הוי מום ורבינו כתב בהפך וראיתי להרע"ב שפי' כן אך הוסיף בעומדת תחת כיפה שבראשה דזמנין מתחזיא ולזמנין לא מתחזיא שאם היא במקום מגולה תמיד הרי ראה ונתפייס וכו' וצ"ל שהוא מפרש אוקמתא דר"י בר חנינא בעומדת על פדחתה דקאי אשומא שיש בו שיער או גדולה וכו' דגבי כהנים דוקא כשהיא בפנים ונראית להדיא הוא דהוי מום אבל קרובה לשערות הראש דזמנין מתחזיא ולזמנין לא מתחזיא לא דמצו לכסותה ולעבוד עבודתם אבל באשה הוא בהפך דתחת הכיפה הוי מום ובפנים אף שהוא מום גמור לענין זה אינו מום משום דראה ונתפייס כי קושיית הגמ' ודלא כפירוש רש"י שמפרש בעומדת על פדחתה בשומא קטנה שאין בה שיער ע"ע. ולפ"ז אפשר להעמיס דכוונת רבינו בפי' המשנה היא כפירוש הרע"ב ולא חש לבאר דמילתא דפשיטא היא דבפנים להדיא הרי ראה ונתפייס דהא משנה ערוכה היא שם במד"א במומין שבסתר אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון וכן הוא בירושלמי על הא גופא ע"ש אלא ודאי שהיא במקום שלפעמים אינה נראית ומצי טעין לא ראיתיה ומסתבר טפי לומר שכן הבין ג"כ הרע"ב ז"ל דאל"כ הוי דלא כמאן דרש"י ז"ל ס"ל קטנה דוקא ורבינו בפירוש המשנה ס"ל אפי' בפנים להדיא ובזה ניחא ג"כ לדברי הרי"ף ז"ל שכתב סתם תוספתא דהוסיפו עליהן בנשים והזכיר השומא ושוב הביא תניא שומא שיש בה שיער ה"ז מום אין בה שיער גדולה ה"ז מום וכו' ע"כ ולכאורה דבריו קשים יותר דנראה מדבריו דהך ברייתא דשומא שיש בה שיער וכו' בשומא דנשים איירי ומהש"ס נראה דגבי מומי כהנים היא ולפחות נשים וכהנים שוים בה וכן מצאתיה בתוספתא דבכורות פ"ה גבי מומי בכורות וכהנים ע"ש ותמיהני על הר"ן ז"ל שלא נתעורר בכל זה אך הביא הסוגיא ע"ד הרי"ף כנראה שהבין דבריו שלא חש לבאר מרוב פשיטותו אך לעד"ן יש בו מן הדוחק כאמור עם כי ע"כ לומר שכן הבינו ז"ל ולדברי הה"מ ומ"ש עליו מר"ן ז"ל עיין להפר"ח ז"ל: