מעשה רקח על הלכות אישות ז:ו

ע"מ שאין עליך נדרים. בקידושין דף ן' ובכתובו' דף ע"ב והכריח הר"ן ז"ל דה"ה נדרים השייכי בינו לבינה שדרך בני אדם להקפיד עליהם הוו דומיא דהני ולא נקט הני אלא לאפוקי דברים שאין בהם עינוי נפש כ"כ כגון אם נדרה מקליות ואגוזים וכיוצא שאין דרך להקפיד כ"כ בזה והויא מקודשת ומסתברא דאם הבעל מוחל אח"כ אפילו באלו הג' דנתבטלו הקדושין שהרי ביאר תנאו ע"מ דוקא ואם רוצה לקיימה צריך לקדשה קדושין אחרים אך ראיתי להריב"ש א"ה סי' ט"ל שכתב דלא נתבטלו הקדושין דלא נאמר זה אלא בקדושי טעות וכו' והיא מקודשת למפרע ונראה שאינו מוכרח ודו"ק:

או שלא תתקשט במיני צבעונים. כתב הרב כנה"ג בשם הבד"ה בשם רבינו דה"ה לשאר המינין שדרך בני אדם להתקשט בהם ע"כ ואף דלשון זה לא נמצא לרבינו נראה דדייק לה משום דלישנא דגמ' הוא שלא תתקשט בבגדי צבעונים ורבינו העתיק במיני צבעונים אך אין זה מספיק דשאני מיני צבעונים דקפיד על הצבע ואילו לדברי הבד"ה מקפיד גם על הקישוט ובירושלמי איתא א"ר זעירא כלי פשתן הדקין הבאים מבית שן ככלי צבעונים הם ע"כ:

שלא תאכל חרובין. נראה דכיוין למ"ש פ"ד מהלכות דעות דין י"א שהחרובין הם רעים לעולם ואמרו ז"ל שנקראו חרובין שקשין לגוף כחרבות והוה אמינא דזה אינו בכלל נדר להקפיד דאדרבה ראוי הוא להדירה בדבר זה קמ"ל: