מעשה רקח על הלכות אישות ז:ה

היה לו בית כור עפר. שם דימו דין זה להקדש דאילו במכר אפילו אין מלאים מים אין נמדדים עמו ע"ש אכן לא נתנו שיעור לרחבן כמה ורשב"ם ז"ל בב"ב דף ק"ג פירש דרחבן ארבעה על ארבעה דהוי מקום חשוב בפ"ע והזכירו ה"המ פכ"ח דהלכות מכירה והר"ן ז"ל ועוד נראה מהירושלמי שאם היו רחבים ארבע אמות אפילו אם אינן עמוקים י"ט אין נמדדין עמה ע"ש והר"ן ז"ל כתב דאע"ג דגבי ע"מ שיש לי בית כור עפר במקום פלוני אם יש לו במקום רחוק ממנו אינה מקודשת וכו' שאני התם שהתנה עמה להדיא הכי אבל הכא שלא התנה אלא להראות לה בית כור סתם אין כאן קפידה ויכול לומר אנא טרחנא ומייתינא ע"כ ודע שרבינו פ"ד דהלכות ערכין פסק דאם אינן מלאים מים נמדדין בפני עצמן ומחשבין להם מה שראוי להם משמע שהוא מפ' שאין נמדדין עם הקרקע וכאן סתם דנמדדין עמו ובגמ' דימו דין זה לדין ההקדש ונראה דהיא היא ולא נחית שם רבינו אלא לפרש דלא נטעה לחשב המדרון עד העומק כאילו היה שוה אלא לפי הראוי כלומר אילו היה מלא עפר והיינו מ"ש כאן נמדדין עמו וכן מצאתי להרב עצמות יוסף ז"ל אך ה"המ והל"מ לא הבינו כן ע"ע:

מפני שהן ראוים לזריעה. משמע דקאי גם לסלעים דאם אינן גבוהים עשרה נמדדין עמה מפני שהן ראוים לזריעה וכ"נ מתוך פי' רש"י בסוגיא שפי' גבי גבוהים ארבעה דסתם סלעים אינן ראוים לזריעה משמע שיש מהם ראוים לזריעה ובהכי ניחא לאי הכי דפריך תלמודא לקושיית התוס' ע"ע: