מעשה רקח על הלכות אישות ז:כב

המקדש את האשה וכו'. בנדרים דף פ"ז וב"ב דף קכ"ט תוך כדי דיבור כדיבור דמי חוץ ממגדף ועובד ע"ז ומקדש ומגרש וכתב הר"ן ז"ל דבשאר דברים דלא חמירי כולי האי כשאדם עושה אותם לא בגמר דעתו הוא עושה אלא דעתו שיכול לחזור בו תוך כדי דיבור אבל הני כיון דחמירי כולי האי אין אדם עושה אותם אלא בהסכמה גמורה ומש"ה חזר אפילו תוך כדי דיבור לא מהני והרמב"ן כתב בשם ר"ת דתוך כדי דיבור כדיבור דמי תקנתא דרבנן הוא דתקון משום תלמיד הלוקח מקח ופגע בו רבו שיכול ליתן לו שלום והשוו מדותיהם בכל מילי בר מהני ע"כ. והר"ן ז"ל חלק עליו דאי בית דין מתנין לעקור דבר וכו' ע"ש ולהתו' שם בסוגיא והפר"ח בנימוקיו על רבינו פ"ו דין א' כתב (לדעת רבינו) דהני מילי לחזרה אבל להטיל תנאי לא הוי חזרה ושפיר דמי להטילו תוך כדי דיבור כדעת הרב וברור הוא ע"כ. והריב"ש כתב דבעד המעיד על הקדושין לא אמרינן הכי אלא תוך כדי דבור כדבור דמי ע"ש: