מעשה רקח על הלכות אישות ו:יא

התנה על האשה וכו'. בגיטין דף פ"ד מייתו ברייתא דקתני ה"ז גיטיך ע"מ שתבעלי לפ' נתקיים התנאי ה"ז גט ואם לאו אינו גט וכו' ואילו ע"מ שתבעלי לאבא ולאביך לא קתני משום דאבא ואביך אינו בידה שיעברו הם ויבואו עליה באיסור משא"כ פ' דאפשר דמשחדא ליה בממונא ופי' רש"י אם אינו רוצה לבועלה באיסור ישאנה ויבעול בהיתר ע"כ. ורבינו לא הזכיר ע"מ שתבעלי לפ' דהוי תנאה משמע דס"ל כמ"ש בירושלמי שם דאסור לבועלה לכתחילה ואם עבר ובעל הותר הגט למפרע ע"כ וה"ה ז"ל פ"ח דה"ג דין י"ג כתב דטעם האיסור אינו אלא מגזרה שמא יאמרו נותנים נשיהם במתנה זה לזה שהוא הטעם שאמרו בגמ' באומר ה"ז גיטיך ע"מ שתנשאי לפ' ופסקו רבינו שם ונראה דלכך לא הזכירו כאן משום דס"ל דדינם שוה אף שהוא קצת דוחק ודע דהרשב"א ז"ל בשיטתו מפרש בההיא דע"מ שתבעלי לפ' דאסור לבועלה עכ"פ משום איסור חמור דא"א דכיון שהגט תלוי ועומד עד שתקיים התנאי נמצא דאינה מגורשת עד שתקיים התנאי וא"כ תחילת הבעילה הויא באיסור דא"א בהכרח דעדין לא נתגרשה ע"כ: