מעשה רקח על הלכות אישות ו:י

על תנאי שאין לה עליו שאר כסות ועונה. משמע שהזכיר בתנאו שלשתם יחד בכולל ואפ"ה בשאר וכסות חל תנאו אבל בעונה לא חל תנאו ומכאן יש ללמוד דמתנה אינו כנשבע דקי"ל דבכולל חל השבועה על דבר איסור ובמתנה לא חל וכ"כ מהר"א ששון בתשו' סי' ס"ד ועיין להמש"ל ז"ל שחלק ע"ז דשאני התם שהזכיר האיסור להדיא ונסתייע מדברי הרשב"א שהביאו התוס' בשבועות וכו' ע"כ אך לפי התירוץ האחר שכתבו התוס' שם יפה כוין הרב ששון ז"ל:

אבל בעונה תנאך בטל. ורש"י ז"ל פי' דעונה הוי צערא דגופא ולא ניתן למחילה אך בשו"ת מהרי"ק שורש י' כתב בשם ר"ת דאפילו עונה הוי דבר של ממון משום דאפשר לפייס אותה בממון שתמחול לו וכ"כ המרדכי הביאו הרב"ש ס"ס ס"ט והוא מהירוש' ס"פ הפועלים ועמ"ש ברפט"ו: