מעשה רקח על הלכות אישות ה:כב

א"ל הילך דינר וכו'. ג"ז שם מימרא דרבא ופירש"י שאותו פלוני עשהו שליח ונותן המנה משלו אמנם רבינו לא בעי שעשהו שליח משום דכיון דילפינן לה מדין עבד כנעני אין צריך שהעבד יעשה שליח למי שפדהו והרא"ש ז"ל הזכיר ב' הדעות בסתם ע"ע:

אמרה לו הילך וכו'. בעיא דרבא שם ופשטא ניהליה מר זוטרא דבאדם חשוב מקודשת ובפרק ג' כתב רבינו שאם נתנה היא ואמר הוא אינה מקודשת ומשמע דבין אדם חשוב ובין שאינו חשוב אינה מקודשת מפני שהיא נתנה לו סתם משא"כ הכא שאמרה היא לו תחילה ואתקדש לך דבההיא הנאה גמרה ומקנייה נפשה ליה וכן מש' מדברי הטור א"ה סי' כ"ז אמנם הרב"י ז"ל חלק עליו ודמהו שלא ראה ולא הבין דברי רבינו ז"ל שבפרקין דגם דבפ"ג לא איירי אלא באדם שאינו חשוב וסמך ממ"ש בפרקין לכן אחרי המחילה הראויה שלא כדין חלק על הטור בזה וכבר ראיתי להב"ח שהליץ בעד הטור וכן נראין דברי רבינו ודו"ק:

אם אדם חשוב הוא. הנה רש"י פירש באדם חשוב עסקינן שאינו רגיל לקבל מתנות ע"כ משמע שהדבר תלוי באינו רגיל לקבל מתנות אמנם הטור א"ה סי' כ"ז כתב בשם הרא"ש ז"ל וז"ל צריך חקירת חכם מי נקרא אדם חשוב ע"כ משמע דסתם בני אדם אינם חשובים גם הרשב"א סי' תרי"ג כתב להדייא דסתם בני אדם אינן נקראים חשובים ובש"ע כתב הרב"י ז"ל וצריך חקירת חכם מי נקרא אדם חשוב להתירה בלא גט ע"כ דמשמע דסתם בני אדם חשובים והכנה"ג בשם הר"ב עצמות יוסף ז"ל כתב יראה דלאו דווקא אדם חשוב בהשואה לכל אלא אפילו אי לאו חשוב אי לדידה חשוב ונהנית היא שהוא יקבל ממנה מקודשת ואם נתן הוא ואמרה היא אפילו באדם חשוב אינה מקודשת ע"כ: