מעשה רקח על הלכות אישות ד:טז

המקדש אשה שחציה שפחה וכו'. גיטין דף מ"ג ועיין לה"ה ומרן ז"ל ולהפר"ח בשיטתו להש"ס ובדברי ה"ה ז"ל יש לעמוד במ"ש שעיקר גירסת רבינו בא אחד וקידשה אחר שנשתחררה ה"ז ספק קידושין לשניהם ע"כ והק' הרל"מ ז"ל דגירסא זו אין לה מובן דממה נפשך אי אחרי שחרור פקעי קידושין א"כ אינן לא קידושי ראשון ולא קידושי שני ואי לא פקעי א"כ מקודשת היא לראשון ואמאי הם ספק קידושין בגט א' לבד סגי וכו' ע"כ. (עיין להפר"ח ז"ל) והנה אין ספק דכל עוד שלא בא עליה אחר שנשתחררה אינה ודאי מקודשת לראשון וכמ"ש ה"ה ז"ל וא"כ ע"כ לפרש דבכל אחד מהם יש ספק אם חלו או לא חלו דאפשר דקידושי ראשון חלו מעיקר הדין אף דלדידן מחמת הספק אנו אומרים שאינן קידושין גמורין ואפשר ג"כ שאינן קידושין כלל ועיקר וחלו קידושי שני וכיון דבכל גוף בפ"ע שייך בו ספק בעיקר הדין להכי הצריכו שני גיטין דוקא אלא דאכתי הוא מגומגם דמאי אריא אחר שנשתחררה אפילו בעודה חציה שפחה כיון דמספקא לן בעיקר קידושי ראשון הוה לן להצריכה גט משניהם ג"כ דה"ה ז"ל לא הכריח הגירסא אלא מכח שכ"כ רבינו בפ"ו דה"י אמנם בעיקר דבריו קשיא הא (אמר המגיה הלשון מגומגם וצ"ע):