מעשה רקח על הלכות אישות ד:יב

המקדש אחת מן העריות וכו'. משנה וגמרא בקידושין דף ס"ו וס"ח ויליף לה מכי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה הוקשו כל העריות כולם לאחות אשה מה אחות אשה לא תפסי בה קידושין וכו' ורב אח"א ב"י יליף לה בק"ו מיבמה וכו'. ודין נדה שם מקרא דותהי נדתה עליו אפילו בשעת נדתה תהא בה הויה. ומ"ש שאין ראוי לעשות כן כן נראה דעת הר"י בן מיגאש וקצת הגאונים הזכירם ה"ה ז"ל בפ"י דין ו' ע"ש ודלא כהרא"ש ז"ל שמתיר ועיין לרבינו פכ"ב דא"ב ולהרב"י סי' מ"ד וס"א והכנה"ג כתב דאף שהמנהג להנשא כשהם נידות היכא דאפשר לה להטהר קודם נישואין אלא שלאיזה סיבה היא רוצה להמתין אחר הנישואין יש למונעה מזה ולחוש לדברי הרמב"ם ושכן עשה מעשה ע"ש. ודבר פשוט הוא דמהיכא תיתי שלא לחוש כיון דאפשר ועיין עוד בשו"ת משפטים ישרים ח"ב סי' ל"ו ובנ"א כ"י אין שם קידושין גמורין אלא הרי זה מקודשת ואין ראוי לעשות כן. ובשו"ת פסקים וכתבים סי' ק"ב נשאל באשת אליהו הנביא או אשת ריב"ל אם יכולים להנשא לאיש אחר ונ"מ לדורות אם יזכה אחד כמוהם ומההוא עובדא דקאי אליהו בבית הקברות משמע קצת לאסור והשיב ז"ל דבנדה שאלו אנשי אלכסנדריא את ריב"ח אשתו של לוט מהו שתטמא בן השונמית מהו שיטמא וכו' והשיב להם מת מטמא ואין נציב מלח מטמא מת מטמא ואין החיים מטמאים וכו' והכא נמי י"ל אשת רעהו אמר רחמנא ולא אשת מלאך וכו' ואליהו שמר כל התורה כולה כדאיתא פ' מי שהוציאוהו דאפילו עירובי דרבנן מנטר ע"כ והכנה"ג א"ה הוסיף דנ"מ תו כשיחיו המתים ותחיה אשת אליהו וריב"ל אם מותרת לינשא דכ"ז שהבעל קיים לא מפני שמתה היא פקע זיקתה מהבעל ודעתו ז"ל דאם מתה אשה תחת בעלה מיתה ודאית ושוב חיתה ע"י נביא וכו' דלא פקעה זיקת הבעל מעליה ואינה יכולה להנשא לאחר וכו' עיין שם: