מעשה רקח על הלכות אישות ג:י
Maaseh Rokeach on Marriage 3:10 · מעשה רקח על הלכות אישות · free full Hebrew text
Open in the reader →חצייך מקודש' לי בפרוטה וכו'. בעיא שם דף ז' והתוס' ז"ל הקשו דפשיטא שיועיל כיון שהיא יודעת שקדש כולה ונתרצית לו ותירצו דאיירי דאמ"ל הרי את מאורסת לי או בחד מהני לישני דלעיל ע"כ. ורבינו הזכיר לשון קדושין ולדידיה קשה קושית התוס' ואולי שדקדק לכתוב לשון מקודש ולא אמר מקודשת לרמוז שלא אמר לה לשון קדושין גמור אלא כעין הלשונות שהזכיר לעיל וזהו חידושו. שו"ר להרב"י סי' ל"א ומהרי"ט הביאו הרב"ש שם שנרגשו מזה ותירצו באופן אחר ע"ע.
וחצייך האחרת בחצי פרוטה. קשה דבגמ' לא אמרו וחצייך האחרת אלא וחצייך סתם וכיון שרבינו פוסק שהיא מקודשת למה לא כתב דאפילו בסתם וכ"ש אם אמר לה וחצייך האחרת שהוא לשון יותר מבואר וי"ל כיון דהספק אינו אלא משום דאפשר דפסקיה לדיבוריה או דילמא מונה והולך הוא כדאיתא בגמ' א"כ שניהם שוים ויותר נראה שכך היתה גירסתו. והר"ן ז"ל כתב דהיינו דוקא בשא"ל כל זה בתוך כדי דיבור אבל אם הפסיק בנתים אין כאן בית מיחוש כלל ופשוט.
בתך מקודשת לי ופרתך מכורה לי בפרוטה. שם בעיא דרב בתך ופרתך בפרוטה מהו מי אמרינן בתך בחצי פרוטה ופרתך בחצי פרוטה א"ד בתך בפרוטה ופרתך במשיכה תיקו בעי רב אשי בתך וקרקעך בפרוטה מהו בתך בחצי פרוטה וקרקעך בחצי פרוטה א"ד בתך בפרוטה וקרקעך בחזקה תיקו ופירש"י א"ד בתך בפרוטה דמידע ידע דבבציר מפרוטה לא מקדשה ופרתו לא אמר על פרוטה אלא שתהיה קנויה לו כשימשכנה קרקעך בחזקה כשיחזיק בה ע"כ משמע דהלשון היה סתם וקשה תרתי חדא דהצד השני א"ד וכו' לא יתכן דהרי הזכיר לשון מכר ותו דבגמ' נאמרו שתי בעיות בסגנון אחד ורבינו חלקן ואפשר דלרבינו אין להבין לשון הגמרא כמות שהוא תדע דשם קדושין לא הוזכר שם שהוא העיקר דאל"כ מהיכא תיתי דלקדשה קאמר אלא ודאי צ"ל שהזכיר לשון קדושין וכן העתיק רבינו בהנך אף דבגמ' לא הוזכרו א"כ ס"ל דודאי כוונת הבעיא שהזכיר קדושין בבת ומכר בפרה ודרך קצרה הוא דנקט ואפ"ה מצדד דאפשר דבמכירה דקאמר היינו במשיכה שהיא תחלת ההקנאה דמידע ידע דמטלטלין אין נקנין בכסף וגם בחלוקה האחרת צ"ל דאמר כן בתך מקודשת לי וקרקעך מכורה לי בפרוטה ורבינו קיצר במובן מכ"ש ועמ"ש הר"ן ז"ל דבעיית בתך וקרקעך היא בדרך את"ל מבעיית פרה נמצא דהשניה נמשכת מהראשונה וכ"נ מתוך דברי התוס' ז"ל שם אכן כפ"ז אם אמר סתם כפשט דברי הש"ס נראה דאין כאן אפילו ספק וה"ה בהנך דלעיל אם לא הזכיר לשון קדושין כדרך שהעתיק רבינו ודבר זה צריך תלמוד: