מעשה רקח על הלכות אישות כד:טו

והגיפו דלתות. כל החלוקות שהזכיר רבינו בכאן נתבארו בירושלמי פרק המדיר וקצתם בתלמוד שלנו ביבמות דכ"ד אך זו שכתב רבינו מהגפת דלתות צ"ע דהיה לו לבאר דהא בירושלמי שם קתני תרעא טריק סוטה מוגף צריכה הרי שחלקו בין טריק למוגף ומשמע דמוגף צריכה כלומר צריך עיון והוי כעין תיקו הנאמר בתלמוד שלנו או כעין לשון תבעי הנאמר כמה פעמים בנדרים גם הרשב"א בתשובה סי' אלף רכ"א וז"ל והגפת דלתות שאמרת אין זו יחוד עד שיהיה בית נעול דתרעא טריק בירושלמי שער נעול במנעול משמע וכו' וטעמא דכל שאינו במנעול ירא הוא שמא יכנס אחר שלא ברשות וכו' ע"כ. ובפירוש הירושלמי להרב יהושע שנדפס מחדש ראיתי שכתב דלדעת רבינו צ"ל דתרעא טריק שאמרו בירושלמי פירושו דבסגירת הדלת היא סוטה ואח"כ מפרש הירושלמי עצמו דהאי טריק דקאמר צריך שיהא מוגף במנעול אבל בציר מהכי לא תצא והיינו מוגף צריכה כלומר האי טריק צריך שיהא מוגף ע"כ והוא ביאור דחוק מאד ויותר נלע"ד לומר דרבינו מפרש טריד שאמרו בירושלמי שהוא במנעול וכיוצא דר"ל הגפת דלתות שכתב כאן אלא דלשון מוגף האמור בירושלמי לגבי טריד שאמרו שם בהכרח צריכים אנו לפרשו שאינו נעול במנעול שעליו אמרו צריכא דר"ל שהוא ספק ומכיון שהוא ספק אין בידינו להוציאה בלא כתובה ולכך כתב כאן הגפת דלתות שהוא לשון נעילה גמורה כמו ונעל הדלת אחריה דתמר שתרגומו וגף דשא בתרהא וכן ועשית לו מסגרת טופח סביב תרגום ירושלמי גיפוף פשך וכ"פ הערוך בערך גף והביאו ג"כ הרב שם וא"כ מבואר דוהגיפו דלתות שכתב רבינו היינו נעילת הדלת במנעול גמור וכן הבינו המפרשים ז"ל עיין בש"ות רש"ל סימן ג"ל ומהר"ם איסרלאס סי' י"ב והרב המבי"ט סי' רע"ו: